63 – מיהו המקשה במו"נ חלק א' פרק ב' ומה עניין אותה קושיא (והסתכלות כללית על המהלך המיוחד של הרמב"ם והחידוש שבתורתו)

אני מעתיק לכאן קטע ממה שהתחלתי לכתוב הערות קצרות על פשט דברי המורה נבוכים לפי הסדר. באתר של הביאור על מורה נבוכים. העניין דורש קצת יותר אריכות אז קצת הארכתי בו כאן.

מודעות פרסומת

62 – מה גרם לי להתעניין בלימוד גמרא

מתוך מכתב:

61 – תינוקות, עץ, השכל הפועל, נבואה והשגחה

קטע קטן ממכתב שכתבתי לפני כשבוע לאחד מההורים במשפחתון שאני עובד בו:

"אני מרגיש שהיחס שלי ושל רוב המבוגרים לתינוקות שטחי מדי. זה נעים וטבעי ונכון מדי פעם לדבר בקול ילדותי ו"חמוד" אוי איזה מותק ולגרום להם לחייך ולהראות שהם יודעים לעשות ביי ביי או משהו כזה. אבל בהרגשה שלי לילדים יש כבר הרבה יותר מדי מזה מהסביבה, והרבה פחות מדי יחס אמיתי ועמוק יותר.

העניין האישי שלי בעבודה הזו הוא ללמוד ליצור יחס משמעותי עמוק ואישי עם הילדים. באופן כללי אחת המטרות המשמעותיות ביותר בחיים שלי, היא ללמוד להיות יותר בקשר עם הרבדים של "תינוק" בתוך עצמי. יש בי (כנראה זה אצל רובנו), חלק מאוד מפותח מבחינה אינטלקטואלית ומילולית, זה החלק שאנחנו רגילים לזהות בתור מרכז ה"אני", מרכז האישיות. ועם החלק הזה אנחנו עובדים ובונים את המימוש שלנו בחיים. לדעתי החלק הזה יותר מדי מפותח, ובתוכנו יש גם תינוק קטן לא מילולי, רגיש ופגיע, שאנחנו לא ממש רואים אותו ואוהבים אותו ויודעים איך להתחבר אליו נכון ולצרף אותו שיתפוס את המקום הנכון בתוך האישיות בהרמוניה ושלום וביטוי, יחד עם כל שאר מה שיש בפנים כולל השכל. יוצא שהתינוק שבפנים או שהוא שותק ומוזנח ועצוב, או שהוא מתפרץ באיזשהי סערה אמוציונלית לא מוסברת. כשאני עובד עם התינוקות, אני יכול לתקשר איתם באופן אמיתי ורציני ואישי ועמוק רק על ידי שהחלק של תינוק שבתוכי מתבטא ו"מדבר" בשפה שלו, שפת התינוקות.

בהתחלה גיליתי שזו שפה של מגע ושפת גוף ומבט, אבל לאחרונה אני לומד לגלות שזו שפה שמדברת בנוסף בדרך של נוכחות בלבד. אני יכול לשבת על הספה והתינוקות על השטיח, ואני יכול לשבת בצורה כזו שכולם יהיו רגועים ומשחקים עם עצמם בנינוחות, או שכולם יבואו אלי ויבקשו משחק או סיפור, או שיהיו מחוברים יותר לרגשות שלהם ומי שיש לו משהו לא נינוח בפנים יבוא אלי כדי לבכות ולשתף את הרגש שלו ולקבל הבנה, או שכמעט יירדמו או שיהיו פעילים ונמרצים. זה הכל עובר דרך מה שהנוכחות שלי משדרת, אפילו כשאני סתם יושב ולא עושה שום דבר. באופן כללי בכל המצבים הם מרגישים שעצם הנוכחות שלי לידם, גם אם אני סתם יושב לידם, היא משהו שיש לו יחס אליהם, נוגע בהם, שהם לא לבד בכלל אלא הם בשדה של נוכחות שקשובה מאוד אליהם, גם למה שקורה להם בפנים."

60 – קבלה והבנה של הייסורים. מעשה מרכבה

(מרשימה 52 עד כאן הוא התפתחות של מהלך שיש בו סדר, והדברים מבוססים זה על גבי זה, ומי שרוצה לקרוא יותר מרשימה אחת עדיף שיתחיל משם).

.

במורה נבוכים יש מהלך נשגב וטמיר בעניין ההבנה של הייסורים והיחס אליהם, הנוגע להבנת מקומו של האדם בבריאה ומשמעות הבריאה, והוא לא ידוע לאנשים בזמננו. זה באופן מאוד כללי מה שנובע מ"מעשה מרכבה" לגבי חיי האדם.

59 – ביאור ביסוד עניין הנבואה. רוחניות וגשמיות

במורה נבוכים ב מא כתב:

"ודע כי כל מי שנזכר מן הנביאים שבאתהו הנבואה – יש מהם מי שייחס זה אל מלאך ומהם מי שייחסו לאלוה אף על פי שהיה על ידי מלאך בלא ספק. כבר כתבו החכמים ז"ל על זה ואמרו "ויאמר יי לה" – על ידי מלאך". ודע כי כל מי שבא בו כתוב שדיבר עמו מלאך או באהו דבר מהאלוה – שזה לא יהיה בשום פנים אלא ב'חלום' או ב'מראה הנבואה':"

58 – בשיטת הרמב"ם בחרפת חוש המישוש, בנבואת העם במעמד הר סיני, ובראיית מלאכים

בעניין חוש המישוש לפי הרמב"ם, וביחס הרמב"ם לקדושת הגוף.

57 – בעניין הבריאה והצמצום

בפרק ז של מטאפיזיקה ספר למבדא יש עניינים רבים ועצומים עד מאוד בכל מילה. כאן ברצוני להתעכב על עניין אחד, ולדבר בו בקיצור רב ובכללות ועל דרך סיפור (הדגשתי באדום את מה שברצוני לנתעכב עליו).