על חרדים וחילונים, מי מקיים יותר מצוות

מתוך מכתב:
הכותב ציין למאמרו של הרב יואל בן נון כאן:
https://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf
.
.

מאמר מאוד יפה וחשוב, תודה!

יש עוד נקודה שאולי אפשר להוסיף,
המצוות הנקראות חוקים, כמו בשר בחלב וכיו"ב, רק בהן השולחן ערוך עוסק. גם בבין אדם לחברו השו"ע מביא רק את הדינים הפרטיים. למשל השו"ע מביא שמצד דיני ממונות מזיק בגרמא פטור, או למשל מי שמחביא ארנק של חברו בתוך חצר חברו כך שחברו לא יוכל למצוא, פטור כיוון שלא הוציא מחצר חברו לא עשה קניין ואין כאן חיובי גזלן. או מה שדנים על קניין רוחני האם יש בזה דין גזל, וכל כיו"ב.

ביאור על מורה נבוכים

התחלתי בכתיבת ביאור על מורה נבוכים. כבר זמן רב זה בליבי ולא הגעתי לזה וכעת התחלתי. וכבר יש שם הקדמה חשובה על חלק מהיסודות של המורה נבוכים.
זה מופיע בתפריט למעלה. חברי מוזמנים להכנס אם הפנאי מרשה.
.
https://morehnevochim.wordpress.com

והיה כעץ שתול

"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ." תהילים א

מי שחפץ לגעת בלהיות חי, ויש בו תזזית, והוא מרגיש ריק ומחפש אנה ואנה, טועם ומייד צריך עוד, הוא לא ניזון מהדברים שדימה שיש בהם חיות. הוא מתנהג כרעב. ולפעמים הרעב וחוסר השקט נדמים בעיניו כחיות, כי לפחות יש הרגשה כלשהי ולא רק שממון ושינה.
חיות היא דבר מזין מאוד. אכילה מועטה משביעה לזמן ארוך, וגורמת לרצון להישאר במקום ולשוב לאכול מאותה אכילה. מעט, במתינות, לחוש את הטעם לאט. כדרך הזקנים. זקן – זה קנה חכמה. לא לרדוף בבהילות אחרי שום דבר. לא לחפש רחוק.
.

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.  וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."   דברים ל

קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו

מתוך מכתב:

כעת כשעזרת לי ברצון וזריזות וחום לב, זה לחוות את האחדות של האלוהות בצורה הכי חזקה וברורה ומובהקת שאפשר.
הרי בסדום לא עשו ככה. גם לא תלמידי בלעם הרשע. גם בין ידידי יש כאלה שאהסס לפנות אליהם בבקשה כזו כי אחשוש שתעבור בהם מחשבה מה הוא מטריד אותי עם האינטרסים שלו, למה שאשקיע זמן ומאמץ לדבר שלא מועיל לי.

מה ההגדרה של אמונה לפי היהדות. ומהי הבחירה בעם ישראל

מתוך מכתב:

…
לגבי אמונה,
אין בכלל דבר כזה ביהדות לפי המובן שאנחנו רגילים להשתמש בו.
מה שכתוב:
"א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה."
זה כמו שאדם אומר לאשתו שהוא ישמור עליה וידאג לה והיא מאמינה לו. זה עניין של יחסים. זה לא קשור בכלל לשאלה האם היא מאמינה שבעלה קיים או לא. גם "צדיק באמונתו יחיה כך פירושו. הוא נותן אמון, לא מפחד ומסתגר וחושד, מתחבר ונפתח וסומך, ומזה יש לו חיות.

מעלת ישראל לפי הכוזרי. מה הגדר היסודי של 'לימוד תורה' ושייכותה לענווה.

בעולם העתיק וביהדות המציאות מתחלקת לדומם, צומח, חי ומדבר.
בספר הכוזרי מאמר א' מוסיף שיש מדרגה חמישית של אלה אשר התחבר בהם העניין האלוהי.

ספר הכוזרי מאמר א

כז. אמר החבר כן הוא, וכל הנלוה אלינו מן האומות בפרט יגיעהו מן הטובה אשר ייטיב הבורא אלינו, אך לא יהיה שוה עמנו. ואילו היה חיוב התורה מפני שבראנו היה שוה בה הלבן והשחור, כי הכל בריאותיו. אך התורה מפני שהוציאנו ממצרים, והתחברות כבודו אלינו, מפני שאנחנו נקראים הסגולה מבני אדם.

אשר בחר בנו מכל העמים, הגדר לפי התורה מהו "עם ישראל"

קטע שנתבקשתי לכתוב על ידי ארגון Protocols בארה"ב.
הנושא הוא תוכן ברכת התורה שנוסחה "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".
(אחר כך ניסחתי את זה בנוסח מקוצר וערוך מחדש לשלוח אליהם והעתקתי את הנוסח הערוך בתגובה כאן)
*
*
כשאומרים "אשר בחר בנו מכל העמים וכו'", לרוב השאלה שמתעוררת היא מה תוכנה של אותה בחירה.
כאן אנסה לשאול שאלה אחרת, מי אותם "אנחנו" שנבחרנו.
התשובה המקובלת היא שמי שנבחר הוא "העם היהודי". ההגדרה מהו העם היהודי מקובל לחשוב שהיא לפי המוצא המשותף. מי שאינו מאותו מוצא יכול להצטרף ל"עם" שהוא בני אותו המוצא, על ידי גיור.
עלינו לזכור שהמושג "עם" בשפה שלנו נולד מתנועת הלאומיות באירופה מלפני כשלוש מאות שנה. בעולם העתיק הלאומיות המודרנית עדיין לא היתה קיימת וכשהתורה מדברת על "עם" אנחנו צריכים לנסות ללמוד מה כוונתה.