על אצטלא דרבנן ועל מדרגת אדם ומדרגת בהמה.

(מתוך מכתב)
בוודאי אני שמח אם מישהו נהנה ממה שכתבתי. אני לא שייך למדרגה של להיות ליבו ברשותו, וגם אם כן נראה לי שזו הנאה מאוד בריאה ואני לא רואה סיבה להימנע מזה  (:

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה על אצטלא דרבנן ועל מדרגת אדם ומדרגת בהמה. | כתיבת תגובה

בעניין השגת המושכלות המביאה להשגת הבורא, השגה היא אהבה, ובעניין תיקון המידות.

(מתוך מכתב)

 

וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ הרשעים ברשות לבם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ", "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ", "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ", "וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בעניין השגת המושכלות המביאה להשגת הבורא, השגה היא אהבה, ובעניין תיקון המידות. | תגובה אחת

המשך לרשימה הקודמת בעניין קיום המצוות. יותר עמוק מהקודם.

המשך לרשימה הקודמת. היא נמצאת כאן.
מתוך מכתב.
(לגבי מה שכתבתי ברשימה הקודמת על המצוות המעשיות, השואל שאל איך הרמב"ם במשנ  תורה עמל והאריך באופן מופלא כל כך על כל פרט של כל מצווה מעשית ואיך זה מתיישב עם דעתו שהמצוות המעשיות אינן התכלית והעיקר, ושמא מחבר המורה נבוכים אינו אותו מחבר של המשנה תורה)
לענ"ד לא שייך כלל לומר שהמשנה תורה והמורה נבוכים לא נכתבו מאותו מחבר. רואים בד' הפרקים הראשונים בהל' יסוה"ת שהם הם הדברים הנאמרים במו"נ. באגרות הרמב"ם יש אגרות שמדברות גם על המו"נ וגם על המשנה תורה. באגרות של אבן תיבון בנושאים של המורה נבוכים הוא מדבר על הרמב"ם כעל הרב הידוע שחיבר את ההלכות, ויש הרבה אגרות מגדולי אותו דור שמדברים על הרמב"ם כעל כובת ההלכות ומתייחסים באותה איגרת למורה נבוכים. והרמב"ן גם הוא מדבר על אותו רמב"ם של ההלכות ומביא בשמו מה שכתב במו"נ, ויש עוד הרבה מאוד ראיות פשוטות הכרחיות לזה. וגם מההרגשה בלימוד הדברים ברור לענ"ד לגמרי שאותה יד כתבה אותם.
אם נחזור למשל של "והאדם ידע את חוה אשתו" (על דרך מבשרי אחזה אלוה), המעשים מצד עצמם, כמעשים, הם אותם מעשים שאדם יכול לעשות גם עם אשה זרה שאין לו שום רגש ביחס אליה, כך שהם בעצמם לא מחברים אותו אל האשה. רק הידיעה מחברת. וכאמור רואים באריסטו ובמו"נ שכל דבר שקיים יש לו שכל ויש לו השגה, ויש שכל של הדוממים כמ"ש קורות ביתו של אדם כו'. וגם במו"נ יש ראיה לזה ומש"כ שלדוממים אין חיים הכוונה רק שאין להם נפש הזן שאינם אוכלים וגדלים ואכמ"ל. ולגוף יש שכל וכמ"ש על אברהם אבינו כליותיו נעשו לו כשני רבנים. ומה שהגוף יודע שקר בחוץ זו השגה, זו ידיעה של משהו שקיים מחוץ לו, וזו השגה של הבורא שהוא מקרר את החוץ. זה כמובן לא רק "שכל" במובן של התרבות האירופאית המערבית המודרנית. והתכלית היא רק הידיעה, החיבור, שזה השגת השכל, שמציאות האדם היא רק שכל (מציאות כל הנבראים היא שכל, רק שלאדם יש שכל מיוחד שונה משל כל הנבראים שהוא מופשט ויכול להשיג את הבורא המופשט, וכמ"ש במו"נ א' סוף פרק א').  ובסיום המו"נ הרמב"ם כותב על התכלית שהיא ההליכה בדרכיו. וחוקרי האקדמיה הקשו הרבה על הסיום הזה, כי בכל הספר הוא כותב שהתכלית היא רק ההשגה השכלית, ופתאום הוא מדבר על תכלית שהיא ההליכה בדרכיו, מה הוא רחום וכו'. ושואלים אולי הוא חזר בו בפרק האחרון מכל הספר. אבל וודאי הוא לא חזר בו כי בפרק האחרון בעצמו הוא אומר שהתכלית היא ההשגה השכלית, ולא אומר שחזר בו. אלא וודאי אצלם המושג "השגה שכלית" מצומצם ושטחי והם סבורים שזה רק החלק שהם מכנים אינטלקט, רציונליות וכו'. ואצל הרמב"ם ההשגה השכלית היא שייכת בכל קומת האדם, וגם בגופו, וההשגה בגופו היא ההליכה בדרכיו (כאמור זה אל תרי"ג מצוות אלא רק מידותיו ית', שההשגה שלהן גורמת ממילא להליכה בהן וההליכה היא דבר אחד לגמרי עם ההשגה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

בעניין קיום המצוות המעשיות, והאם אני מקיים מצוות.

מתוך מכתב:

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בעניין קיום המצוות המעשיות, והאם אני מקיים מצוות. | תגובה אחת

לגבי הלימוד הנהוג בישיבות

ממכתב (הכותב כתב שהוא מרגיש שהלומדות הנהוג בישיבות לא מברר את הסוגיא לאמיתה באופן יסודי, אלא הוא יותר משחקי מחשבה):

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה לגבי הלימוד הנהוג בישיבות | 2 תגובות

על אריסטו לפי המורה נבוכים. על מה שמיוחס לאריסטו כפירה בבריאה, ברצון האלהי ובהשגחה

 

משנה חגיגה ב' א':

"אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו."

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה על אריסטו לפי המורה נבוכים. על מה שמיוחס לאריסטו כפירה בבריאה, ברצון האלהי ובהשגחה | 2 תגובות

בעניין נס לפי הרמב"ם, ובענין החכם וההמון.

עוד מכתב בעניינים שייכים לזה:
בעניין מה שכתב הרמב"ם על ההמון. ובעניין הניסים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בעניין נס לפי הרמב"ם, ובענין החכם וההמון. | 3 תגובות