הערות על קטע מחובות הלבבות שער העבודה. הנושא הוא עבודת השם מהשכל או מהתורה, וכן מידות ופסיכולוגיה.
מה שבסוגריים מסולסלים הוא הערות של השואל. מה שבמודגש זה מה שכתבתי. מה שבכתב רגיל זה לשונו הקדושה של החובות הלבבות. מה שבסוגריים מרובעים זה דברי הסבר שכתבתי לפני הערות השואל.
ברשימה הקודמת לגבי ההעניין של ענווה, הגיב י.ד.:
"ומה המקום של ההצלחה או הגדולה האנושית? הכל עורבא פרח?".
אתייחס כאן גם לנושא שהועלה בהתכתבות אחרת אודות מי שבבחרותו היה לו טעם בלימוד גמרא ותפילה והיום בבגרותו פחות. למה זה כך ומה אפשר לעשות בעניין זה.
לעיל בסוף רשימה 24, דיברתי על אנשים שסבורים ש"אין דבר כזה נפש". ונשאלתי להסביר יותר מה המחלוקת ביני לבינם, במה בדיוק הם טועים, מה זה בכלל "נפש" שעליה מדובר, ובאיזה אופן היא קיימת.
עוד היתה שאלה, לפי מה שכתבתי שם שיש אנשים שנולדים עם בעיה נפשית (באותו אופן שיש שנולדים עם פגם פיזי מולד), האם לאנשים כאלה יש פחות שייכות לצורה השלמה של הנפש שהיא תיקון האדם ושלמותו.
מכאן דייקו שהמצווה היא רק על הווידוי, ואין מצווה על התשובה.
ויש לשאול, כתוב "כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות". למה שיעשה תשובה, הרי אין על זה חיוב?
קטע מעיונים בפילוסופיה אריסטוטלית רשימה 55.
… זו תשובה מספקת אם אנו מטריאליסטים, כלומר חושבים שמה שקיים לפני הכל ובמובן הכי עיקרי זה חומר. אריסטו כדרכו בכל סוגיא שנדונה בדורות שאחריו מכיל בגודל עמקותו ומגובה מבטו את שני הצדדים ויש לו מקום לשניהם. כך הוא מכיל גם את צד ההסתכלות המטריאליסטי (מה שכתב בקטגוריות פרק ה) וגם את הצד האידיאליסטי (מטאפיזיקה זתא פרק יז). הצד האידיאליסטי הוא הצד של אפלטון, שמה שבעיקר קיים זה האידיאות הנבדלות מחומר. החומר הוא לא מציאות במובן העיקרי, הוא אופן של אשליה, הוא כעין צל של האידיאות, או כמו השתקפות שלהן, כמו שעץ משתקף במי נהר (על דרך שהסביר אפלטון בפוליטיאה (נקרא גם הרפובליקה) סוף ספר ו' ותחילת ספר ז')
…
…אבל יש אצל אריסטו גם מבט מטריאליסטי, הוא הקרקע שממנה אנו מתחילים לחקור, ויש רק רובד אחד שלנו שהוא השכל המופשט הנעלה שעם הלימוד מתחיל להתרומם מעל זה לעולם האידיאות הטהורות, אבל ברובד מסויים שלנו אנו תמיד נשארים על הקרקע הזו ולכן צריך תמיד ללמוד את העולם גם מהמבט המטריאליסטי.
כתוב שבני ישראל אחרי יציאת מצריים רצו חזור למצריים כי התאוו לקישואים ולבצלים ולאבטיחים שאכלו חינם. והרי הם ראו את מכות מצרים ויציאת מצרים. ובקריעת ים סוף ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא, ואחר כך היו במעמד הר סיני, ונבקעו כל הרקיעים וה' דיבר איתם פנים בפנים, ושמעו איך הוא אומר למשה מפי הגבורה את התורה, ופרחה נשמתם והקב"ה הזה עליהם טל של תחיה והם קיבלו נשמות חדשות מתוקנות וזכות. והם נקראו דור דעה. ונסעו מוקפים בענני הכבוד והאיר להם עמוד האש. ואחרי כל זה רצו למכור את הכל בשביל שום קישוא ואבטיח. אתמהה.
