קריאה לעזרה (הלכתית…)

יש סוגיא במסכת מכות דף כ"ד:
דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה כו'.
בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב (תהלים טו, א) מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם כו'
בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג, טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע כו'
בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב (מיכה ו, ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך
כו'.
חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר (ישעיהו נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה
בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה, ד) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה
אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה.

ורש"י שם כתב:
"והעמידן על אחת עשרה – שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו' כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו"
.
פשטות לשון רש"י, שמדובר בלשמור ולקיים במובן הפשוט. כלומר שהדליקו אש בשבת. משמעות הגמרא שאין זה שנוי במחלוקת.

יש לי שאלה עצומה מול העולם ההלכתי של מפרשים ראשונים ואחרונים, פוסקים ונושאי כלים, וספרות השאלות ותשובות העשירה, איך ייתכן שאף אחד לא עסק בסוגיא הזו, לא הסביר למה בכל זאת חכמי המשנה והגמרא קיימו את כל ההלכות והשלחן ערוך פוסק לקיים כל תרי"ג מצוות. הרי יש כאן  תמיהה שדורשת הסבר, והם לא חסכו בלהסביר. ויש כאן משמעות שאמורה להחשב כמסוכנת ומצדיקה עמדות נוצריות או רפורמיות ויש להסביר איך לפרש את זה בהתאם למסורת האמיתית. מה פירוש השתיקה מול הסוגיא הזו?

אין לי הסבר מניח את הדעת, ואני פונה לכל מי שישמע אולי מישהו ימצא מקור מהספרות ההלכתית שמדבר על זה או שיבאר לי למה לא דיברו על זה או מה גדולי הרבנים ותלמידי החכמים החיים בינינו אומרים על זה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, קריאה לעזרה הלכתית | 14 תגובות

על חרדים וחילונים, מי מקיים יותר מצוות

מתוך מכתב:
הכותב ציין למאמרו של הרב יואל בן נון כאן:
https://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf
.
.

מאמר מאוד יפה וחשוב, תודה!

יש עוד נקודה שאולי אפשר להוסיף,
המצוות הנקראות חוקים, כמו בשר בחלב וכיו"ב, רק בהן השולחן ערוך עוסק. גם בבין אדם לחברו השו"ע מביא רק את הדינים הפרטיים. למשל השו"ע מביא שמצד דיני ממונות מזיק בגרמא פטור, או למשל מי שמחביא ארנק של חברו בתוך חצר חברו כך שחברו לא יוכל למצוא, פטור כיוון שלא הוציא מחצר חברו לא עשה קניין ואין כאן חיובי גזלן. או מה שדנים על קניין רוחני האם יש בזה דין גזל, וכל כיו"ב.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חילונים וחרדים - מי מקיים יותר מצוות | תגובה אחת

ביאור על מורה נבוכים

התחלתי בכתיבת ביאור על מורה נבוכים. כבר זמן רב זה בליבי ולא הגעתי לזה וכעת התחלתי. וכבר יש שם הקדמה חשובה על חלק מהיסודות של המורה נבוכים.
זה מופיע בתפריט למעלה. חברי מוזמנים להכנס אם הפנאי מרשה.
.
https://morehnevochim.wordpress.com

פורסם בקטגוריה ביאור על מורה נבוכים | תגובה אחת

והיה כעץ שתול

"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ." תהילים א

מי שחפץ לגעת בלהיות חי, ויש בו תזזית, והוא מרגיש ריק ומחפש אנה ואנה, טועם ומייד צריך עוד, הוא לא ניזון מהדברים שדימה שיש בהם חיות. הוא מתנהג כרעב. ולפעמים הרעב וחוסר השקט נדמים בעיניו כחיות, כי לפחות יש הרגשה כלשהי ולא רק שממון ושינה.
חיות היא דבר מזין מאוד. אכילה מועטה משביעה לזמן ארוך, וגורמת לרצון להישאר במקום ולשוב לאכול מאותה אכילה. מעט, במתינות, לחוש את הטעם לאט. כדרך הזקנים. זקן – זה קנה חכמה. לא לרדוף בבהילות אחרי שום דבר. לא לחפש רחוק.
.

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.  וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."   דברים ל

פורסם בקטגוריה Uncategorized, והיה כעץ שתול | כתיבת תגובה

קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו

מתוך מכתב:

כעת כשעזרת לי ברצון וזריזות וחום לב, זה לחוות את האחדות של האלוהות בצורה הכי חזקה וברורה ומובהקת שאפשר.
הרי בסדום לא עשו ככה. גם לא תלמידי בלעם הרשע. גם בין ידידי יש כאלה שאהסס לפנות אליהם בבקשה כזו כי אחשוש שתעבור בהם מחשבה מה הוא מטריד אותי עם האינטרסים שלו, למה שאשקיע זמן ומאמץ לדבר שלא מועיל לי.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

מה ההגדרה של אמונה לפי היהדות. ומהי הבחירה בעם ישראל

מתוך מכתב:


לגבי אמונה,
אין בכלל דבר כזה ביהדות לפי המובן שאנחנו רגילים להשתמש בו.
מה שכתוב:
"א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה."
זה כמו שאדם אומר לאשתו שהוא ישמור עליה וידאג לה והיא מאמינה לו. זה עניין של יחסים. זה לא קשור בכלל לשאלה האם היא מאמינה שבעלה קיים או לא. גם "צדיק באמונתו יחיה כך פירושו. הוא נותן אמון, לא מפחד ומסתגר וחושד, מתחבר ונפתח וסומך, ומזה יש לו חיות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מה ההגדרה של אמונה לפי היהדות, מהי אמונה לפי התורה ומהי הבחירה בעם ישראל | כתיבת תגובה

מעלת ישראל לפי הכוזרי. מה הגדר היסודי של 'לימוד תורה' ושייכותה לענווה.

בעולם העתיק וביהדות המציאות מתחלקת לדומם, צומח, חי ומדבר.
בספר הכוזרי מאמר א' מוסיף שיש מדרגה חמישית של אלה אשר התחבר בהם העניין האלוהי.

ספר הכוזרי מאמר א
כז. אמר החבר כן הוא, וכל הנלוה אלינו מן האומות בפרט יגיעהו מן הטובה אשר ייטיב הבורא אלינו, אך לא יהיה שוה עמנו. ואילו היה חיוב התורה מפני שבראנו היה שוה בה הלבן והשחור, כי הכל בריאותיו. אך התורה מפני שהוציאנו ממצרים, והתחברות כבודו אלינו, מפני שאנחנו נקראים הסגולה מבני אדם.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מעלת ישראל לפי הכוזרי. מה הגדר היסודי של 'לימוד תורה' ושייכותה לענווה. | כתיבת תגובה