12 – ידיעה קיומית (אקזיסטנציאליסטית), למה ידיעת הסיבות היא החכמה

השאלה היתה למה ידיעת סיבותיו של דבר נחשבת ידיעה או הבנה שלו.

אריסטו כותב בכמה מקומות שידיעת הסיבות של דבר היא ההבנה שלו. עיין למשל בפרק א וב במטאפיזיקה ספר א. הוא מבאר שם שיש ידיעה מעשית, ויש ידיעה של נסיון, ויש הבנה שהיא ידיעת הסיבות.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה 12, 12 - ידיעה קיומית (אקזיסטנציאליסטית), למה ידיעת הסיבות היא החכמה | כתיבת תגובה

11 – על הסוד והכישוף של החומר

השאלה היתה על דברי אפלטון בטימיאוס:

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 11, 11 - על הסוד והכישוף של החומר | כתיבת תגובה

10 – על מהות ומקור המוסר, והיחס בין דת למוסר

קראתי כעת מאמר של המשורר והפילוסוף טרוי ג'ולימור. הוא מנסח יפה דברים שחשבתי בנוגע למקור המוסר וליחס בין דת ומוסר, וכתבתי לגביהם ברשימות קודמות (למשל כאן וכאן ועוד הרבה), וניסחתי פחות בהיר ויפה ממנו. לכן רציתי להעתיק את דבריו כאן.

אני מעתיק רק קטעים. המאמר המתורגם בשלמותו נמצא באתר אלכסון כאן. המקור באנגלית נמצא כאן.

זה לשונו:

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 10, 10 - על מהות ומקור המוסר, והיחס בין דת למוסר | כתיבת תגובה

9 – קצת השוואה בין יסודות ההכרה של העולם העתיק (תורה ואריסטו), לבין יסודות ההכרה המודרניים

מתוך מכתב:

מה שיש בידינו מהתורה נאמר בשפה שהותאמה לדורות אחרים מאיתנו. אנחנו צריכים לתרגם את זה לשפה שלנו. זה כמובן הרבה יותר עמוק משפה. לתרבות, לאופן שבו אנחנו תופשים דברים, לתודעה שלנו, ליסודות הכי עמוקים של התודעה. אם יש אצלנו הרבה ערוצים סגורים, צריך לתרגם את זה לערוצים שאצלנו הם כן פתוחים. אפשר להזרים את הכל גם דרך ערוץ אחד מאוד מאוד צר. הקב"ה מדבר עם בני האדם. זה אומר שהוא מדבר גם איתנו, והוא יודע מה אנחנו מסוגלים לתפוש ומה לא, ולא קשה לו לומר כל מה שהוא רוצה בכל שפה שלא תהיה, גם בשפה שלנו. לכן אנחנו לא צריכים לחפש להשתנות ולדבר בשפות אחרות.

בדרך כלל מה שעושים הוא ללמוד את התורה לפי גדולי הדור האחרון. לפי ראשי הישיבות בישיבות שלמדנו בהם, אלה שאמרו לנו את השיעורים. הכל מתורגם מותאם ולעוס ומעובד ומוגש לפי המושגים שלנו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 9, 9 - המדע האריסטוטלי מול המדע המודרני, 9 - קצת השוואה בין יסודות ההכרה של העולם העתיק (תורה ואריסטו), לבין יסודות ההכרה המודרניים | כתיבת תגובה

8 – יראת שמים וחכמה

עיין בעיונים בפילוסופיה אריסטוטלית, רשימה 54, הערות על מטאפיזיקה ספר אפסילון, על פרק א'. מהתחלת הרשימה. שם דובר באורך על עניין יראת שמים. ושם הבאתי מהר"ל שבין דבריו כתב: "כי זה עצם היראה כאשר האדם הוא עלול אל העלה". ונשאלתי על ביאור הלשון הזה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 8, 8 - יראת שמים וחכמה | כתיבת תגובה

7 – בעניין אם הבורא בורא רק טוב, איך יש רע.

מתוך מכתב.

השאלה היתה על המורה נבוכים חלק ג' פרק י' והלאה, שכתב שהבורא לא בורא רע, והרע הוא רק חסרון. מה אכפת לנו בזה, בכל מקרה כואב לנו והבורא אחראי לזה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 7, 7 - בעניין אם הבורא בורא רק טוב, איך יש רע. | כתיבת תגובה

6 – מעשה מימי צעירותי. על חרדים וחילונים

(מתוך מכתב)
נזכרתי במעשה מעניין מתחילת שנות העשרים שלי כשהייתי מאוד פרומער [אדוק].
היתה מכולת קטנטונת בשכונה של אשה אלמנה חילונית מבוגרת חולה וקשת יום וטובת לב. היא בטעות החזירה לי שטר כסף של 20 שקל יותר ממה שהיתה צריכה. רציתי כמובן להחזיר לה, אבל יש על זה הלכה בסנהדרין ע"ו ב:
"המחזיר אבידה לכותי עליו הכתוב אומר (דברים כט-יח) למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו."

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 6, 6 - מעשה מימי צעירותי. על חרדים וחילונים | 6 תגובות