263 – לגבי מה שכתב הרמב"ם שאין אדם שיכול לזכור את כל התלמוד, והערה מזה על גדולי התורה של זמננו

הערה על מה שהרמב"ם כתב לרבי פנחס הדיין שאין שום אדם שיכול לזכור את כל התלמוד. נוגע להבחנת המורה נבוכים א' ז' בין אנשים שיש להם צלם אלוהים כלומר שכל עיוני שפונה אל העומק והצורה של המציאות להבין ממנה את החידה של המציאות שהיא האלוהות שמתגלה בעמל ההתבוננות במציאות (כמו שכתב בהלכות יסודי התורה פרק ב' מתחילתו), ואנשים שיש להם מכונת חישוב משוכללת במוח אבל אינה צלם אלוהים כי היא כמו התפישה של בעלי החיים שתופשים רק תפישה שטחית מבחינה רוחנית ולא מבקשים את העומק ולא מרגישים בחידה, והם בעלי חיים בדמות אדם ונקראים שדים משום הנזק שיוצא מהם).