קצת העמקה על חומר וצורה. המשך לרשימה הקודמת. קצת נגיעה בפיזיקה. – חלק שני (לרשימה שלפני הקודמת). סוד 'הוא מקומו של עולם'

בספרו של אלברט איינשטיין "על תורת היחסות הפרטית והכללית", בנספח 5, מביא את טענת דקארט לגבי האפשרות של חלל ריק, או מרחב ריק.
דקארט טען שרק גוף יכול לתפוס מקום, רק לגוף אפשר לצייר במחשבה שיש ממדי אורך גובה ועומק. 'משהו' יכול לתפוס מקום – 'לא-כלום' אי אפשר לצייר במחשבה שיתפוס מקום. אם אין מקום שנתפס על ידי ריק גמור, אם כן אין מציאות לחלל או מרחב שהוא ריק. היכן שיש גופים חומריים יש מרחב או חלל, היכן שאין גופים חומריים אין מאומה, גם לא מרחב ריק.

אינשטיין דוחה טענה זו בדרך החשיבה הבהירה והישרה האופיינית לו. הוא טוען שאפשר לצייר במחשבה תיבה שמלאה בקוביות מסודרות. התיבה היא חלל המלא בקוביות. ניתן לצייר במחשבה שנוציא את כל הקוביות מהתיבה ויישאר בה חלל ריק, מרחב ריק שאפשר שיהיו בו עצמים גם אם עכשיו אין בו, ואולי לעולם לא יהיו בו.
כעת נצייר בדמיוננו שעובי דפנות התיבה הולך ונעשה דק יותר ויותר עד שמגיע לאפס. התפישה שהיתה לנו בחלל הריק שבתוך התיבה לא השתנתה גם אחרי שנתאפסו הדפנות, ומעתה נוכל לצייר שאין בכלל חומר בעולם ועדיין יישאר לנו במחשבה הציור של החלל הריק שהיה כשציירנו תיבה עשוייה חומר.