146 – ראיות לכך שהרמב"ם ואריסטו ידעו את עיקרי חכמת הקבלה

העתקה מעיונים בפילוסופיה אריסטוטלית רשימה 69. רשימה לא חשובה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 146 - ראיות לכך שהרמב"ם ואריסטו ידעו את חכמת הקבלה, Uncategorized | עם התגים | כתיבת תגובה

145 – היהדות של הרמב"ם מול היהדות של רש"י ותוספות (וביאור בגדר המצוות לפי שמונה פרקים)

כתבתי את זה כתגובה ברשימה הקודמת, אבל זה התארך ויש בזה דיון בנושאים יסודיים, לכן קבעתי לזה מקום כרשימה בפני עצמה

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 145 - היהדות של הרמב"ם מול היהדות של רש"י ותוספות, Uncategorized | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

144 – על הבסיס של היהדות

מתוך מכתב

שאלה לעוסה אמנם, אבל עדיין לא מכיר תשובה ברורה.

על מה מבוססת הדת שלנו, האם על החקירה והעיון השכלי, או על הקבלה והמסורת מאבותינו ?

מצד אחד אתה חייב להיות משוכנע ובטוח במאה אחוז שאכן הכל נכון, אין שום ערך להגיד ״אני מאמין״ אם אני לא משוכנע בודאות שזה ככה, ובשביל להיות משוכנע אתה צריך לראות דברים בעצמך, ו/או לבצע חקירה עיונית מסודרת.
גם משה עצמו אומר ״עיניכם הרואות את אשר עשה ה׳״, ״לא את בניכם אשר לא ראו וכו׳״

אבל מצד שני אנו נדרשים על ידי התורה עצמה ל״והגדת לבנך״ (ראה ערך ליל הסדר), היהדות מעודדת לחנך כבר את הקטינים, אז אנו מזריקים לילדים שלנו יהדות לתוך הדם באופן כזה שיהיה קשה להם מאוד לחשוב על זה באופן נקי ולא מוּטה.

וגם עובדתית היהדות היא סיפור משפחתי. כולנו בני איש אחד נחנו. ולא תפזורת של חוקרי אמת.

איך מתיישבת הבחינה האובייקטיבית עם שיטת החינוך היהודי ?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 144 - על הבסיס של היהדות, Uncategorized | 14 תגובות

143 – על הגדרת התחומים בין פילוסופיה (או לימוד תורה עיוני), לבין העבודה המוסרית (עבודת השם, קיום מעשי של התורה)

בתגובה על הרשימה הקודמת נכתב:
"מנסה לסכם,
צריך לקבל את הייסורים, הכאב והמוות כמסגרת עובדתית. שסיבתה לא ידועה. וזו נקודת המוצא.
ומשם אתה מתאר תהליך התפתחותי של יציאה מתוך העצמי במרכז, התמזגות ברקמה האנושית והקוסמית, ומתוך זה היוולדות היכולת לקבל את היופי, האהבה והרחמים שיש בטבע.

תגיד לי אם דייקתי."

הסיכום מדוייק ונכון, ובכל זאת יש לי הערה לגביו, וכיוון שזה עניין מאוד יסודי וחשוב רציתי להקדיש לו רשימה בפני עצמה.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 143 - על הגדרת התחומים בין פילוסופיה (או לימוד תורה עיוני), לבין העבודה המוסרית (עבודת השם, קיום מעשי של התורה), Uncategorized | 3 תגובות

142 – על השאלה האם העולם טוב (וממילא האם בוראו טוב), והרי יש בו בלי סוף צער

מתוך מכתב:

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 142 - על השאלה האם העולם טוב (וממילא האם בוראו טוב), והרי יש בו בלי סוף צער, Uncategorized | עם התגים , | 6 תגובות

141 – בעניין 'עצם' ו'מציאות' אצל אריסטו והמורה נבוכים (סיכום פשוט וקצר)

השאלה עסקה במה שאמר הרוגוצ'ובר שאין שליח לחליצה כי חליצה היא עצם, והעצם לא מתחלק.

לא נכנסתי לדיון למדני על גדרי חליצה, ולא ללימוד לשונו של הרוגוצובר בפנים, אלא כתבתי באופן כללי, פשוט וקצר, על הבנת עניין 'עצם' ו'מציאות', שזה דבר שחיוני לכל אדם. לכן לא הכנסתי את המכתב הזה לבלוג של "קבוצת לימוד תלמוד" שעוסק בעיקר ברוגוצ'ובר.  (את הקטעים באנגלית מלשונו של אריסטו הבאתי רק כדי להוכיח את דברי ולהפנות את המעוניין ללימוד בפנים, אבל מי שמאמין לי יוכל להבין גם בלי האנגלית)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 141 - בעניין 'עצם' ו'מציאות' אצל אריסטו והמורה נבוכים (סיכום פשוט וקצר), Uncategorized | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

140 – ביאור יסודי בעניין "השגת המושכלות" ושכל עיוני

מועתק מעיונים בפילוסופיה אריסטוטלית רשימה 69. יש בזה ביאור של מושגים יסודיים שמוזכרים בהרבה מקומות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה 140 - ביאור יסודי בעניין "השגת המושכלות" ושכל עיוני, Uncategorized | כתיבת תגובה