במורה נבוכים חלק א' פרק ע"ב כותב הרמב"ם שבאדם וכך גם בבריאה יש דברים שנבראו בכוונה וש דברים שאין בהם כוונה אבל הם קיימים מכח הכרח החומר, וכמו שערות בבני אדם או מיני תולעים המתיילדים מהאשפות בבריאה.
בחלק ג' פרק י"ז הוא כותב שהשגחה היא רק בבני אדם, אבל בעלי החיים מסורים ליד המקרה.
ושם בפרק נ"א הוא כותב שההשגחה על האדם היא כמידת דבקותו בברא, וכשאינו דבק הבורא מסתיר פניו ומוסרו ליד המקרה.
.
.
אדם חי - האתר של ניר שטרן 