יש ראיית עולם שאקרא לה כאן לשם הנוחיות "רוחנית", שלפיה העולם כולו הוא אור ואהבה וטוב ואחדות חיה וחמימה. ויש ראיית עולם שאקרא לה כאן לשם הנוחייות "גשמית" או "ארצית", שלפיה העיקר הוא ההנאות הפרטיות, אגואיסטיות, גשמיות, פשוטות ו"שטחיות".
השאיפה לחיות בעולם שכולו טוב, מעין עולם הבא, קרוב לאלוהים, שבו אוהבים את כולם ונותנים לכולם ומתמסרים וחיים בקשר וקרבה לאל ולכל בני האדם, מבחינה פרוידיאנית מסורתית אפשר לראות בה שאיפה תינוקית מגונה, או לפחות לא בריאה, להישאר בגיל הינקות, עטוף בזרועות אמא מגינה ואוהבת ומלטפת. סרוב להתבגר ולקחת אחריות ולראות את המציאות הבוגרת כמו שהיא באמת. להמשיך לקרוא
אדם חי - האתר של ניר שטרן 