268 – על "חומריות" מתי יש בה גנות ומתי היא משובחת. על המבחן של התאמתות בשכל, ועל מידת האמת שיש בתפישת ההמון לגבי יחס רגשי לבורא, תפילה, וכיו"ב. המבחן השכלי של דברי הכוזרי על סגולת ישראל המהותית.

שאלות:
א. תוכל לחזור על הגדרתך ל"חומרי", או אדם חומרי?
ב. מחד גיסא, למיטב הבנתי, אתה טוען לאמת בגישה של אחדות מוחלטת בין השכל לדמיון וכך לחיות עם הסתירה בין המוחלט למוגבל, הא"ס והסוף.
מאידך גיסא, אתה שולל, כך אתה אומר שקריטריון הרמב"ם לאמת (רק מה שמתאמת שכלית לחלוטין), את דרך הבנת הכוזרי לאמיתות התורה ומסורת ישראל שמעלה על נס את המופתים שהתרחשו לעין כל, וכ"כ, דוחה בשתי ידיים מה שאין לו בירור שכלי עמוק!
מה זה אם לא איחוד של דמיון ושכל?