48 – חלק שלישי של הספר "אדם חי". תפישת כח הדמיון באידיאות.

עיין בזה גם ברשימה 163.
אספתי כמה תמונות וציורים של כלבים וערבבתי אותם עם תמונות וציורים של בעלי חיים אחרים.
תינוק מגיל שנתיים ואפילו קודם יוכל להבחין מה מבין התמונות הוא כלב ומה חתול וכו'. רוב התינוקות לא נופלים ביכולת ההבחנה הזו מרוב המבוגרים.
זואולוגים עמלו הרבה כדי להגדיר את המינים. כאן אני מדבר על המידע שנמצא בתמונה ותו לא.
אין שום מכנה משותף מתימטי בין כל תמונות הכלבים המצורפות שיבחין אותם מבין תמונות בעלי החיים האחרים (אם במקרה בתמונות האלה יש, זה בגלל שלא עשיתי עבודת חיפוש כראוי ואם יחפשו עוד תמונות כיו"ב בלי ספק יגיעו למצב בו אין שום מכנה משותף מתימטי), כגון יחסים מספריים כלשהם בין המרחקים שבין העיניים לאוזניים לאף ולפה וכל כיו"ב, כמו שיש תוכנות לזיהוי פנים שמבוססות על מאפיינים מספריים בפרופורציות של הפנים שניתנים להגדרה מתימטית. לכן לא תיתכן שום תוכנת מחשב שתדע לזהות מהו כלב ומהו בעל חיים דומה אחר במגוון של כל סוגי הציורים והאיורים שבני אדם ואף תינוקות יודעים להבחינם ככלב ולא בע"ח אחר.
אספתי הרבה תמונות למרות שהעניין היה מובן גם בלא זה, כי כדאי להקדיש כמה דקות להתבונן היטב בתמונות, להבחין עד כמה השוני בין הכלבים השונים שבתמונות הוא גדול מכל בחינה. הידיעה שזה כלב גורמת לנו לטשטש את הראיה הנקייה של התמונה שרואה בכל תמונת כלב משהו אחר לגמרי. אצלנו כבר רגיל ומובן מאליו שכל הכלבים בתמונות האלה הם "כלב". לכן כדאי להתבונן קצת זמן בתמונות, ולהסתכל מה יש בתמונת כלב פלוני משותף עם תמונת כלב אחר. כשמשתחררים קצת מההרגל ומהתחושה שזה מובן מאליו שזה כלב וזה כלב, פתאום רואים פלא נורא, מרעיש לב ומבהיל רעיון, רעידת אדמה של כל התודעה שמתרסקת ולעולם לא תשוב להיות כשהיתה, שבאמת אין שום דבר משותף בין תמונת כלב זה ותמונת כלב אחר. מה שאנו משייכים את שתי התמונות לאותו מושג הוא כמו כישוף או נבואה, אין לו שום יסוד שמבוסס על התמונות עצמן, כי אין בהן אפילו דבר אחד שמשותף לשתיהן, ובוודאי לא משהו שאין בתמונות של חתול או כבש או חמור. בין הכלבים השונים שבתמונות אין שום דמיון זה לזה. בוודאי לא יותר דמיון ממה שיש ביניהם לכבשים חמורים חמורים ארנבות וחתולים. ההרגל מסתיר זאת מאיתנו, הרי פשוט אצלנו שכלב וכלב דומים יותר זה לזה מאשר כלב וחתול. אבל אם מסתכלים היטב בתמונה של כלב שהבאתי, ומשווים אותה לכלב אחר שהבאתי או לחתול שהבאתי, לא נוכל למצוא בתמונה עצמה שום דבר דומה בין שני הכלבים, בוודאי לא יותר מהדמיון של אחד מהם לחתול. והתמיהה הכבירה אם כן מה המקור של הידיעה ששתיהן הן 'כלב'.
אצל תינוקות אפשר לבנות מושג של תמנון או אניה רק מכמה תמונות כאלה, בלי שהם ראו אותם במציאות, והם כבר יידעו לזהות אותם בכל תמונה אחרת שנראה להם. לכן אפשר להתרכז רק בתמונות ולהבין שלמרות שבהן אין שום דמיון כלל בין שתי תמונות של אותו עצם, הצבע, הצורה, הכל שונה לחלוטין. ובאורח פלא נבנית מהן הבחנה של המושג הכללי.

.

להמשיך לקרוא