בחלק א' של המורה נבוכים (בעיקר פרקים נ' עד ס' למי שלא מכיר ורוצה לקרוא בעצמו) הרמב"ם מבאר באריכות ועומק שאין לייחס לבורא שום תארים חיוביים. אפילו לומר עליו נמצא או אחד או חכם או חי או קדמון וכל כיו"ב אי אפשר כלל. כל מה שאפשר הוא רק לשלול ולומר שכל תואר שנחשוב עליו אינו אמת. נובע מזה שאיננו יודעים עליו שום דבר באופן מוחלט, איננו מכירים אותו כלל. כל מחשבה שאחשוב לגבי הבורא, וכל שכן כל ציור נפשי, מראש הם שקר גמור ואיסור גמור. הם לא שייכים אליו כלל כמו שלא שייך לומר על מספר שלוש שהוא מלוח או צהוב. זה לא שהוא לא מלוח אלא מתוק או חסר טעם כמו מים, אלא שהוא מעל התפישה הזו לחלוטין. ועוד יותר מזה הבורא הוא מעל כל מחשבה כלשהי שנוכל לחשוב. לא חשוב כמה היא מופשטת ורוחנית, עדיין היא לא שייכת בו כלל.
64 – קרבת ה' לפי הרמב"ם, ועומק עבודת שלילת התארים
23
אדם חי - האתר של ניר שטרן 