200 – על מהות גדרי ההלכה ושייכותם לטבע (ועל מקומה של קושיא בלימוד)

מתוך מכתב ששאל על מקום שבו נאמר שאיסור גזל הוא איסור חפצא. והשואל תמה איך שייך שזה יהיה איסור חפצא. 
(איסור גברא הוא איסור על האדם (גברא בארמית פירושו אדם). אם אדם נשבע לא לאכול תפוח עץ, האיסור הוא על האדם לא לעשות פעולת אכילה על תפוח עץ, אין משהו עצמי בתפוח שגורם את האיסור. אבל האיסור לאכול חזיר הוא משום שיש משהו בחזיר עצמו, בחפץ, שגורם את האיסור, וזה נקרא איסור חפצא. האיסור לגזול מטבע של חברו, בפשטות זה מדבר על האדם, שאסור לו לפעול פעולה כזו. זה לא מדבר על החפץ, שיש במטבע עצמה משהו שגורם לאיסור הזה. הרי אם היה משהו במטבע עצמה אז גם אם הבעלים נתן את המטבע מרצונו היה אסור להשתמש בה)