מכתב מידיד יקר:
רציתי לשאול אותך משהו לגבי ספירת העומר. ידוע שיש מחלוקת אם ספירת העומר זה מצוה אחת או כל יום זה מצוה בפני עצמה. אחד הנפקא מינות של זה שאם שכחת לספור יום אחד האם אפשר להמשיך לספור למחרת אם ברכה. האם יש משמעות אחרת אם סוברים שזה מצוה אחת או 49 מצוות? מה מניע את השיטה שזה מצוה אחת ומה מניע את השיטה שאומרת שזה הרבה מצוות? למה כל אחד סובר מה שהוא סובר? האם כל שיטה רואה את המצוה בצורה אחרת? אני לא מתכוון רק שזה דורש הפסוק ככה וזה ככה. אני יותר שואל במחשבה. האם אנחנו יכולים ללמוד משהו במחשבה או השקפה ממה שאחד רואה את זה כהרבה מצוות ואחד רואה את זה כרק מצוה אחת? או אולי זה שאלה פסולה ולא שואלים את זה. רק שואלים מאיזה פסוק הוא למד ואיזה פסוק הוא למד וחוקרים את הנפקא מינה בהלכה אבל אין משמעות יותר מזה במחשבה מהשיטות שונות.