מתוך מכתב
שאלה לעוסה אמנם, אבל עדיין לא מכיר תשובה ברורה.
על מה מבוססת הדת שלנו, האם על החקירה והעיון השכלי, או על הקבלה והמסורת מאבותינו ?
מצד אחד אתה חייב להיות משוכנע ובטוח במאה אחוז שאכן הכל נכון, אין שום ערך להגיד ״אני מאמין״ אם אני לא משוכנע בודאות שזה ככה, ובשביל להיות משוכנע אתה צריך לראות דברים בעצמך, ו/או לבצע חקירה עיונית מסודרת.
גם משה עצמו אומר ״עיניכם הרואות את אשר עשה ה׳״, ״לא את בניכם אשר לא ראו וכו׳״
אבל מצד שני אנו נדרשים על ידי התורה עצמה ל״והגדת לבנך״ (ראה ערך ליל הסדר), היהדות מעודדת לחנך כבר את הקטינים, אז אנו מזריקים לילדים שלנו יהדות לתוך הדם באופן כזה שיהיה קשה להם מאוד לחשוב על זה באופן נקי ולא מוּטה.
וגם עובדתית היהדות היא סיפור משפחתי. כולנו בני איש אחד נחנו. ולא תפזורת של חוקרי אמת.
איך מתיישבת הבחינה האובייקטיבית עם שיטת החינוך היהודי ?
אדם חי - האתר של ניר שטרן 