השאלה היתה למה ידיעת סיבותיו של דבר נחשבת ידיעה או הבנה שלו.
אריסטו כותב בכמה מקומות שידיעת הסיבות של דבר היא ההבנה שלו. עיין למשל בפרק א וב במטאפיזיקה ספר א. הוא מבאר שם שיש ידיעה מעשית, ויש ידיעה של נסיון, ויש הבנה שהיא ידיעת הסיבות.
12 – ידיעה קיומית (אקזיסטנציאליסטית), למה ידיעת הסיבות היא החכמה
1
אדם חי - האתר של ניר שטרן 