לגבי השאלה ההלכתית, אתה מאוד למדן והניתוח שלך מדוייק וחכם. אבל לדעתי יש בעיה בגישה שלך להלכה, והיא שאתה מסתכל על דברים "בזכוכית מגדלת", בלי להתחשב בפורופורציות בצורה נכונה.
ברור שבהלכה הכל דברי אלוקים חיים ואי אפשר לזלזל בשום פרט ולו הקטן ביותר ויש אזהרה מיוחדת על מצוות שאדם דש בעקביו.
אבל עדיין…. בצעירותי ניגשתי לרב אלישיב עם הרבה שאלות כאלה. למשל שאלתי ששכן שלי מקבל בדואר עיתון חילוני האם יש לי חובה להוכיח אותו על זה, וכו' וכו' המון שאלות של דיקדוקי הלכה. והוא תמיד ענה לי שאני יותר מדי יורד לפרטי פרטים ולא לוקח דברים בפרפורציה.
הכרתי באופן אישי מקרוב אברך שהיה חוזר כמה פעמים על קריאת שמע כי הרגיש שהוא הבליע אותיות מסויימות, וגם חזר כמה םעמים על נטילת ידיים כי הרגיש שהיה מקום קטן ביד שלא נגעו בו מים. הוא ניגש לרב אלישיב והרב אמר לו 40 יום לא לומר קריאת שמע בכלל. הרב פשוט חשב שזה גם כלול במצוות "
וחי בהם", להתרגל להתייחס להלכה כמשהו שהוא זורם ביחד עם החיים ומפרה ומעשיר אותם, ואל כמשהו שמגביל ומצמצם את החיים. וכיוון שזה שייך לעניין של "וחי בהם" זה דוחה גם קריאת שמע מדאורייתא.
הרב אלישיב אמר לי שאם אשתי היולדת נסעה לבית חולים בשבת ביחד עם אמא שלה, מותר לי לנסוע לבית חולים לבדי במכונית בשבת, רק כי חשוב לאשה נפשית לדעת שגם אני נמצא בבית החולים, אפילו אם אני רק מחכה שם בחדר ההמתנה. כי "וחי בהם" זה לא רק על מוות פיזי ממש אלא על כל עניין שקשור לחיותו של האדם וגם לחיות הנפשית.
אדם חי - האתר של ניר שטרן 