לשון הרוגוצ'ובר:
"ומה שבדקו ומצאו בטיפה הרבה בע״ח זה טעות רק שיש בהטיפה כוח המוליד, וע״י זה נעשה האברים והגידים ומתחברים ביחד בגוף הנקשר, ובזרע הם נפרדים ומתנועעים דהטבע שלהם להתחבר ביחד לכן נראה כך, ועיין חולין דף ס״ט גבי מבלבל זרעו ודף ע״ב וע״ש מ״ש שם בזה"
.
.
.
כשצורה מתלבשת בגוף, זה יכול להיות בבת אחת, כמו למשל הצתה של אש מגפרור או פיצוץ או ברק, או יציקת חומר בתבנית, או שבירת כלי חרס וכל כיו"ב, או בהדרגה כמו למשל המהלך מעלות השחר עד הנץ החמה (המעבר מחושך גמור לאיילת השחר אפשר שגם הוא פתאומי ומשם ואילך זה ממשיך כמעבר הדרגתי), או בישול וכיו"ב.
זרע הוא עניין בפני עצמו. כל התחלת התלבשות צורה בצומח וחי עוברת דרך שלב של זרע. בדומם אין עניין של זרע.
עובר זה כבר אחרי שלב הזרע, הצורת אדם בעובר בן מ' יום מאוד מאוד מטושטשת וצריך הרבה מאוד יכולת התבוננות כדי להבחין בה. אבל מה שמבחינים בו הוא אותה צורה עצמה של אדם יילוד.
זרע הוא לא שלב מטושטש של הצורה המלאה, הוא צורה נפרדת בפני עצמה.
במהות של כל דבר שאינו דומם אלא צומח או חי, לפני המהות העצמית שלו כדבר פלוני, שנקבעת מכח התלבשות הצורה שלו בחומרו, יש לו מהות של עצם עניין הצמיחה כשלעצמה, לפני שזה צמיחה של משהו מובחן זה קודם כל צמיחה סתם.
אדם חי - האתר של ניר שטרן 