אם נחשוב ונדמיין בתוכנו במקום הכי עמוק ורך ואישי ואינטימי שאנחנו יכולים לגעת בו, על מצב של בדידות מוחלטת לתמיד. בלי שום תקווה, בלי שום זכרון, בלי שום בריחה והסחת דעת.
בלתי אפשרי להביט ישר בעיניים על בדידות כזו.
התחושה היא של חוסר קיום מוחלט, אין מוחלט, זה יותר מפחיד ממוות. הסיבה שמוות מפחיד היא בגלל שאנחנו מדמיינים אותו כבדידות.
אם החוויה של בדידות מוחלטת היא שאני הופך לאין מוחלט, זה אומר שהחוויה שלי לגבי עצם קיומי היא שאני יכול לתפוס את עצמי קיים רק אם אני מחובר למשהו אחר. לאחרים. לאיזשהי רקמת חיים כללית. זה אומר שבחוויה הפנימית תחושות חיבור, יחס, דיאלוג, אהבה, הם מושגים זהים לתחושה של להיות קיים. להמשיך לקרוא
אדם חי - האתר של ניר שטרן 