קטע ממאמר שנכתב בתקופה שהייתי חרדי באתר "תלמוד מוסבר ומאמרים":
א) אם רואים למשל מישהו שמח. כיצד אנחנו יודעים שהוא שמח? הרי לא רואים את הרגש עצמו. הוא לא גוף פיזי שמחזיר גלי אור. העיניים לכאורה רואות רק גושי בשר (בעצם רק כתמי צבע, אבל שאלה זו היא נושא בפני עצמו).
אולי נאמר שקצות שפתיים מורמות, קמטים מסויימים, תנוחת גוף מסויימת, הם סימנים המלמדים שהאיש שמח. אבל באמת זה לא עובד כך. תמיד נבחין בין דוגמן שמדגמן "פוזה" של שמחה וכולו קר, לבין שמח אמיתי (שחקן טוב באמת מפעיל את רגש השמחה, למרות שזה רק במסגרת ההצגה, ולכן לפעמים אי אפשר להבחין). גם החוויה שלנו היא שאנחנו חווים באופן בלתי אמצעי את העובדה שהאיש מולנו שמח. כאילו ראינו ופגשנו את השמחה עצמה. זה לא רק פיענוח או היקש האומר שניתן ללמוד ולהקיש מסימנים מסויימים שהאיש שמח. להמשיך לקרוא
אדם חי - האתר של ניר שטרן 