גישה דתית מול גישה מדעית. על מושגי זמן ותנועה.

העולם שסביבנו הוא חידתי. קשה לחיות עם זה, כי זה גורם לתחושת ניכור. בחברות פרימיטיביות מאמינים בכל מיני ישויות, ומקריבים להן קרבנות ועושים טקסים, ויכולה להיות בזה אכזריות, לפעמים אפילו קרבנות אדם. כי המציאות נתפסת כזרה, חסרת פשר, וממילא גם אכזרית ושרירותית.
היכולת להסביר באופן רציונלי את המציאות שסביבנו מקרבת אותה אלינו, וגורמת לתחושה קיומית נוחה יותר. מלבד זאת עצם מציאת ההסברים, פתרון החידות, גורם לעונג אסטטי עמוק. התאחדות עם יופי נשגב.