לשון ידיד יקר שכתב לי:
אני קורא בקישור הבא:
https://www.palestinehome.org/faith-perspectives-1/2019/8/18/missouri-synod-lutheran-whose-land-is-it
את השלילה הנוצרית של העם היהודי ההיסטורי. הכותב, נוצרי ליברלי, מתווכח עם עמדה נוצרית אוונגלית המאמינה כי ארץ ישראל צריכה לחזור לעם ישראל כהכנה לחזרתו השניה של ישו. לטעמו עם הופעתו של ישו ארץ ישראל הפכה למושג רוחני השייך לכנסיה ונשלל מעם ישראל ההיסטורי. רציתי לדעת מה דעתך שאתה מאמין שארץ ישראל היא ממשית ואמורה להגיע לבניו של אברהם אבינו ומצד שני תלמידיו של אברהם כוללים המון גויים?
.
למעשה השאלה היא כיצד מתיישב המתח בין ארץ ישראל המוגבלת לכאורה לבין המחשבה שהרעיון של אברהם אבינו לאחדות בסיסית בין כל בני האדם יתפשט בין כל האומות? האם ארץ ישראל תתפשט לכל הארצות, האם זה יהיה בדרך של כיבוש? מה שאיננו הגיוני לאור המציאות של השלום בין האומות שאמור להיות אז.
.
.
.
.
מה שכתבתי על זה:
ברש"י בראשית א' א' כתוב שהארץ שייכת לקב"ה, לא ליהודים ולא לנוצרים ולא לכנענים. וזה אמור להיות פשוט לכל. וכתוב שהוא נותן את הארץ למי שברצונו לתת. בתחילה נתן לכנענים אחר כך נתן לנו, והגלות עניינה שהארץ הקיאה אותנו בגלל עוונותינו והוא כבר לא רצה לתת אותה לנו. ויש הבטחה שאחרי שנשוב מהגלות הוא ייתן לנו את הארץ שוב.
.
יש שאלה האם כבר שבנו מהגלות ואז זה אומר שהגיע זמן קיום ההבטחה והארץ נתונה לנו מאת הבורא, ואם מישהו אחר רוצה אותה צריך לא לתת לו.
לעניות דעתי לפי מה שכתוב על הגאולה, אנחנו עדיין לא בגאולה ממש בפועל. גם לפי הרמב"ם שהגאולה היא מהלך טבעי, לפי ההגדרות שלו זה עוד לא קרה. צריך מלך מזרע דוד שעוסק בתורה כדוד אביו, שיאחד את כל העולם לעבודת השם ואמונתו (הרי אצלנו בפוניבעז' ה"שונאים" בטוחים שה"מחבלים" לא עובדים את ה' כלל, ושלא לדבר על חב"ד שהם עע"ז כפשוטו ממש, וכן בכל מקום), ועוד דברים כיו"ב צריך לראות שהמשיח עושה ושכרגע לא רואים גם לא קרוב לזה.
.
לומר שאנחנו באתחלתא דגאולה, כתוב בפירוש ששום ברייה לא יודעת את זמן הגאולה (וממילא לא ידוע מתי אתחלתא של הגאולה), למשל במדרש תהילים ט':
"ר' שאול מתני בשם ר' יהודה (אומר) אם יאמר לך אדם מתי יבוא קץ הגאולה אל תאמן שנאמר כי יום נקם בלבי. ליבא לפומא לא גלי, פומא למאן גלי? (כלומר אפילו אצל הקב"ה זמן הגאולה הוא רק בליבו, וליבו לא מגלה לפיו,
ואם פיו לא יודע אז למי הוא יודיע?)
.
מסברא פשוטה אני לא מאמין שאפשר לקרוא את ההיסטוריה ולפי זה להבין מראש את האופן שבו הקב"ה מנהל את עולמו ולאן זה הולך. זה לא חלק מהתורה ולא מהבחירה החופשית וממילא זה מתנהל לפי דעתו שהיא נשגבה מדעתנו, איננו יכולים לדעת וגם לא צריכים לרצות לדעת. בזה עלינו ללכת אחריו כצאן אחרי הרועה, בבטחון ואמונה והכרת קטנותנו.
אני מתייחס לסברא שזו אתחלתא דגאולה ולסברא שהקב"ה מרכז אותנו במקום אחד לקראת שואה נוספת שתשמיד את רובנו, במשקל שווה לגמרי (או כל אפשרות אחרת, הרי לא מוכרח שזה או גאולה או שואה).
.
.
ממילא כל זמן שלא נגאלנו הארץ שייכת לבורא והוא נותן אותה למי שהוא רוצה. יודעים למי הוא נותן רק בדיעבד לפי מה שקורה במציאות. כרגע הוא נותן לנו חלק, וחלק הוא נותן גם לערבים (אם מדובר שארץ ישראל היא עד נהר פרת אז הרוב נתון לערבים). מסתבר שמה שקיבלנו חלק מהארץ זה פוטנציאל למשהו, שזה מזרז אותנו לשוב כדי שנקבל את כולה, ושלא יקרה שנית שהיא תקיא אותנו.
.
הנוצרים לא יכולים לדעת למי שייכת הארץ, אבל יש להם דעה משלהם על הגאולה העתידה, שמבוססת על הפרשנות שלהם לתנ"ך. הרמב"ם אומר שעיסוק בזה לא מוסיף שום דבר, כשתגיע הגאולה נראה מה יקרה. מה יוסיף לנו לעסוק בזה מראש?
.
.
בילקוט שמעוני תק"ג כתוב:
"כתיב "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי" – והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש?
אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כלו.
והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם?
אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה,
והרי שחל ראש חודש להיות בשבת, ואומר הכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו והיאך?
אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם ר' ראובן באים שני פעמים אחד של שבת ואחד של ר"ח והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר, והם טוענים אותם לבתיהם, מי אלה כעב תעופינה הרי של בקר, וכיונים אל ארובותיהם הרי של מנחה.
אינו אומר יבא כל ישראל אלא יבא כל בשר. אמר רבי אלעזר כל מי שנעשה כבשר בעולם הזה זוכה לראות פני השכינה כדכתיב עוצם עיניו מראות ברע מלך ביפיו תחזינה עיניך.
דבר אחר יבא כל בשר אפילו הגוים שלא עבדו בישראל מלך המשיח מקבלם.
אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה כשם שנטל הקב"ה את ישראל ביציאתן ממצרים בענני כבוד שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים כך הוא עושה להם שנאמר מי אלה כעב תעופינה, להביא בניך מרחוק"
(עי' גם בפסיקתא רבתא דשבת ור"ח, פסיקתא דרב כהנא (פסקא רני עקרה), ספרי דברים א'.)
ברור שארץ ישראל זה לא רק האבנים והעפר. אני לא יודע אם זה דבר רוחני שיכול להימצא גם במקומות גיאוגרפיים אחרים, או שבשביל העניין הרוחני צריך דווקא את הגיאוגרפיה החומרית של ארץ ישראל (באגדתא לפעמים יש עניינים רוחניים שלא מתפרשים באופן חומרי).
בילקוט שמעוני לא מדובר על מציאות פיזית פשוטה וטבעית, ולא על כיבוש. אני לא חושב שמישהו יכול לדעת בבירור אם מדובר שבדרך נס המציאות הפיזית של ארץ ישראל תתפשט לכל העולם, או שכל העולם יתקדש בקדושת ארץ ישראל. כתוב בפירוש במדרש שלעתיד לבוא כל בשר יזכה לארץ ישראל ולא רק עם ישראל.
בהלכה האחרונה בהלכות שמיטה ויובל של הרמב"ם כתוב בפירוש שכל איש מבאי עולם (גם אם אינו מזרע ישראל) יכול להתקדש קודש קודשים כמו הלויים, ויש עוד מקומות כאלה בחז"ל. אז למה שלא יזכה לארץ ישראל?
(למשל בבא קמא ל"ח א':
"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָדָם הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל"
.
תנא דבי אליהו רבה ט':
"מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין ישראל בין גוי, בין איש בין אשה, בין עבד ובין שפחה הכל לפי מעשה שהוא עושה – כך רוח הקודש שורה עליו.")
.
.
לענ"ד דעתי אני לא רואה שעניין ארץ ישראל מפריד בין ישראל לאומות העולם. וזה עניין מאוד לא ברור, וכמובן גם מה שהנוצרים טוענים בעניין זה אין לו מקור מבורר כלל. אין על זה טקסט נבואי ברור, ולא סברא מוכרחת, לדעתי זה נושא שקצת גדול עלינו, יהודים כנוצרים. שנזכה שתגיע הגאולה ואז נראה מה בדיוק קורה.
נדמה לי גם שזו סברא של אותו מרצה בלבד, לא בהכרח של כל העולם הנוצרי, וזה לא מיסודות האמונה שלהם. גם אצלנו כל זה אינו מיסודות האמונה. יש רק מדרש שמדבר על ניסים ולא ברור בדיוק מה הפשט בו. אז הוא כאדם פרטי חושב כמו שתיארת, בסדר, שיחשוב, למי אכפת מה הוא חושב.
.
לא קראתי את כל המאמר. אהבתי את הפתיחה שלו שכתב:
I still clearly recall the “Toddler Property Laws”: If I like it, it’s mine. If it’s in my hand, it’s mine. If I can take it from you, it’s mine. If I had it a little while ago, it’s mine. It must never appear to be yours in any way; it’s always and forevermore mine!
.
הפוליטיקה והרגשות הלאומיים מתנהלים כמו אצל ילדים. פוטין מצהיר אוקראינה שלי, והאוקראינים מצהירים היא שלנו. אף אחד לא עושה מחקר היסטורי מדעי על השאלה הלא פשוטה הזו. גם אצלנו אני שומע הרבה אנשים שקובעים בוודאות שזו הארץ שלנו. אם שואלים מקור לזה הם אומרים כתוב בתנ"ך. אבל בתנ"ך יש פרשנויות, אחת מהן היא המאמר שהבאת, וכתוב בתנ"ך שבגלות הארץ הקיאה אותנו ונשללה מאיתנו, ומי אמר שהגלות הסתיימה. אבל כל זה לא מעניין אף אחד, גם בלי תנ"ך הם היו קובעים בוודאות שהארץ הזו שלנו. מכח חוקי הבעלות של התינוקות.
.
אני כשלעצמי לא מרגיש צורך לטעון שהארץ שלנו כדי להצדיק שאני נלחם עליה. נולדתי כאן, אין לי מקום אחר, אם מישהו בא ויורה עלי אני יורה עליו בחזרה. לא צריך שום הצדקות ומוסר להתנהגות כזו. אם היה לי מקום אחר לגור בו, והייתי בא לעשות כיבוש לאנשים תמימים רק כי יש לי חמדת בצע לקחת את הארץ הזו לעצמי, לזה באמת צריך הצדקה, אבל אצלי אישית זה לא המקרה. לא כבשתי שום דבר מאף אחד, נדמה לי שגם לעולים שהקימו את המדינה לא היו ברירות וכיבוש הארץ היה עניין קיומי אצלם. והם באו דווקא לכאן כי התודעה ההיסטורית של העם הרגישה שייכות לכאן יותר מאשר לאוגנדה והיה יותר מעשי לשכנע את העם לבוא לכאן ולא להישאר באירופה, וגם באוגנדה היינו עושים כיבוש לילידים. כשאין ברירה וזה קיומי עושים מה שצריך כדי לשרוד. כל הדיונים על הצדק ולמי הארץ שייכת הכל זה היסטוריה בעלמא, דברים שלאחר מעשה, אני לא מוצא בזה שום נפקא מינא ולא רואה שום עניין לעסוק בזה. הרי כל מה שלא נטען הם לא יקבלו ויבואו עם טענות סותרות. אף פעם לא ראיתי שהכריעו מלחמה על ידי שהוכיחו שהטענות צודקות.
גם לפי הנרטיב שלהם שכבשנו מהם שלא בצדק, לא הרגנו אותם. בפשטות למסקנה מותר לי לגנוב כדי להציל את חיי, ורק להרוג אסור (זה איסור על יחידים שאין לי להציל את עצמי במחיר חיי אדם אחר, אינני יודע אם לגבי אומות זה גם שייך).
.
.
אני מבין את עניין ארץ ישראל לפי המורה נבוכים א' ט' שכתב שהשמיים ובית המקדש הם כסא. הרמב"ם אומר בכמה מקומות שאין ניסים והכל טבע. אבל דעת הרמב"ם שמצד אחד הבורא נגלה מתוך הטבע ולכן הטבע מושלם ולכן אין מקום לניסים. ומצד שני יש גם גילוי של רצון אלוהי חופשי ומוחלט שהוא מעל ההגיון ומעל הטבע, וממנו נבראו הטבע וההגיון. הטבע הוא כלי לגילוי של אור הרצון, כמו שהגוף הוא כלי לגילוי הנפש (עיין ביאור רחב בזה בשיעורים על המורה נבוכים, בעיקר בשיעורים 63-69 בקישור שכאן)
אם בטבע יש מקום ששם הטבע הוא כלי יותר מאיר משאר הטבע לגילוי הרצון האלוהי, המקום ההוא נקרא כסא. לכן המקדש הוא כסא כי יש בו ניסים גלויים שמגלים את הרצון האלוהי שמעל הטבע, וגם השמיים כך כמו שביאר במו"נ ב' י"ט. ארץ ישראל נקראת גבולין. כלומר במקדש יש קודש קודשים, קודש, עזרה כזו ועזרה כזו וכו', וחלק מזה הוא ארץ ישראל שהיא כמו חצר של המקדש ושייך בה הגילוי שיש במקדש, וזה העניין המיוחד שיש בה.
אמרו גדולי ראשי הישיבות שבזמן שהחפץ חיים חי בפולין יש לפולין דין של ארץ ישראל, ואמרו את זה לגבי הלכה למעשה במצווה דאורייתא, ולא כ"ווארט" בעלמא. אם הרצון החופשי האלוהי יתגלה בבירור בכל העולם, לא כמו הטבע שאנחנו מכירים (שגם הוא מגלה אבל לא באופן ברור וישיר ובלתי אמצעי ונתפש מייד כמו בחוש, אלא רק אחרי הרבה העמקה וחקירה), אז כל העולם יהיה ארץ ישראל.
אדם חי - האתר של ניר שטרן 
פינגבק: העמדה הנוצרית ליברלית על ארץ ישראל – י.ד.
פינגבק: כיצד החרדים מונעים ממדינת ההזנק (סטרטאפ ניישן) לעשות אקזיט? – י.ד.