225ד – חידושי תורה בעניין קניין קידושין – ומשהו כאוב על חתונת בתי שתהיה השבוע

מתוך ספר אמרי יצחק, החידושים נכתבו בשנת תשנ"ז, כשהייתי בגיל 35.

כעת עיינתי שוב בסוגיא של קניין קידושין, רציתי לומר דברי תורה בחתונת בתי שתהיה השבוע. ואגב כך הסתכלתי שוב במה שכתבתי אז.
הופתעתי לטובה מאוד. מנקודת מבטי היום, עשיתי דרך מאוד ארוכה מאז, וחשבתי שלכן החכמתי יותר, ואם כעת אינני חכם גדול אז בתקופה ההיא בטח לא הייתי, ולא ציפיתי שהחידושים יהיו ברמה גבוהה.

.

.

כמה שאלו אותי, איך ייתכן שחוזר בתשובה בגיל כל כך צעיר כבר נעשה רב פוסק של קהילה ושל בית כנסת, ומלמד גמרא בישיבה, במסגרות ששייכות לציבור הליטאי ונחשבות מובחרות. מי שמכיר את ההווייה של הציבור החרדי יודע שזה משהו שלא יכול להיות כלל. יש תור כל כך ארוך לתפקידים כאלה, ובנים של ראשי ישיבה גדולים עומדים בתור של מאה אברכים לתפקיד אחד, והם אברכים מוכשרים מאוד ולמדנים וידענים, כשאבותיהם מתקוטטים זה עם זה מי יצליח להכניס את בנו.
מלבד עניין הייחוס וה"זכות" מבחינה חברתית, שנובעים מחשיבות המשפחה, כשהדברים נוגעים לעורק הכי ראשי וחיוני ועדין, שצריך להיות הכי מדוייק, כמו מסירת התורה לדור הבא, שם חוזר בתשובה נחשב "לא משלנו". הוא לא עבר את המסלול של לימוד מהתלמוד תורה, הוא לא ספג בית אמיתי של תורה מינקותו, ולא יתכן שלימודו יהיה בדיוק בדרך הלימוד המסורה לנו, גם אם הוא מוכשר מאוד.

.

אודה ולא אבוש שהחידושים האלה עוררו בי גאווה, הם ברמה של ספר של אחד הגדולים המפורסמים הזקנים. מכח זה נמצאו לי תומכים מסורים מאוד בעולם החרדי, בראשם רבי שמואל אוירבך, וגם הרב שמעון משה דיסקין מקול תורה והרב ברוך שמואל דויטש, שמהם למדתי. הרב שמואל אוירבך והרב דיסקין אף יצאו מגדרם וכתבו לי הסכמות מופלגות לספר הזה.

.

אני כותב מכאב ועלבון, הבת המושלמת והחכמה והיפה שלי נחשבת סוג ד' מבחינת שידוך, היא יורדת מדרגה גדולה מעצם העובדה שההורים גרושים, ועוד שתי מדרגות גדולות מכך שאבא שלה "חילוני" רחמנא לצלן. למרות שהבית שהיא גדלה בו, אצל אמא שלה, הוא בית של תורה ליטאי מהמעלה הראשונה. מאז שהיתה בת חמש לא ראיתי אותה, מלבד שלום חטוף בחתונות של הילדים האחרים, וגם אחרי החתונה מן הסתם לא אראה אותה שנים רבות, ולא אכיר את הנכדים (כמו שקרה גם עם הבת השנייה שגדולה ממנה). היא מאוד "שמורה" וצדיקה, ולא מתאים שיהיה לה אבא חילוני, ולילדים שלה יזיק לכל אורך הדרך שיהיה להם סבא חילוני, וגם אולי הם יקבלו השפעה מהסבא ויכנסו להם רעיונות לראש.

.

משהו בי רצה לצעוק, שהיא בת תלמיד חכם, יותר תלמיד חכם מכל מי שהיה זוכה להשתדך איתה גם אם היו מתייחסים אליה כערכה, מסוג א' א'. וזה לא השתנה. הז'קט והמגבעת לא קובעים לעניין זה.

.

משום כך אני מעתיק גם את ההסכמות, למי שאין לו כלים להעריך את חידושי התורה העמוקים מצד עצמם. הרב דיסקין לא נתן הסכמות לאף אחד, גם לא לתלמידיו. ורבי שמואל אוירבאך גם כן כמעט שלא נתן הסכמות כלל. העובדה שהם כתבו בסגנון מופלג כזה על חוזר בתשובה בן שלושים וקצת, זה ממש חסר תקדים (בלידתי נקראתי ניר יצחק, והשתמשו רק בניר. כשחזרתי בתשובה השתמשתי רק בשם יצחק, ואחר כך חזרתי לשם ניר).
הסכמת הרב אוירבך

.

.

הסכמת הרב דיסקין

.

.

.

אלה החידושים על קניין קידושין (הספר נדפס רק בשנת תש"ס, אבל זה משום שתהליך ההדפסה נמשך שלוש שנים, התוכן נכתב שלוש שנים קודם):

123456

הספר המלא נמצא כאן

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה 225ד - חידושי תורה בעניין קניין קידושין. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על 225ד – חידושי תורה בעניין קניין קידושין – ומשהו כאוב על חתונת בתי שתהיה השבוע

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    זה כואב, אבל לבחירות שלך יש מחיר… הכאב הוא שאת המחיר משלמים הילדים שלך שלא חטאו.

    • עמי הגיב:

      נכון נכון, הכל נכון, בטח נכון.. איזה תגובה אכזרית וקרה, שמוחקת את האדם ואת הכאב הנורא שלו, מכה רעהו בסתר.
      המחיר הזה הוא לא גזירת גורל, הוא החלטה מרושעת של תרבות אנשים חטאים ואכזריים כעורב שלקחו את היהדות בחוצפה וגאווה אינסופית ואנסו אותה עקרו את עיניה והפכו אותה למפלצת, שהשמידו את האנושיות הכי בסיסית מבני אדם והפכו אותם לרובוטים מקרח, השחתת עולם במובן הכי עמוק, סם מוות גמור. שווה לי להאמין בהשגחה רק כדי שבעתיד ייעשה צדק וכל הרשעה כולה כעשן תכלה.
      ניר הצדיק והיקר, אני אוהב אותך, כואב לי מאד בכאבך, מגיע לך כל כך ההפך מזה. שיהיה המון מזל טוב, והלוואי שמשפחתך ישכילו להתפכח ולהתגבר על תרבות השקר שהם שבויים בה שלא באשמתם, יש להם את האבא הכי חכם ומתוק בעולם שנגזל מהם על לא עוול בכפו, אתה והם ראויים להרבה יותר מזה

      • nirstern הגיב:

        היי עמי,
        אני מתרגש לשמוע ממך, שמח לדעת שאתה קורא.
        חיממת לי את הלב,
        שיהיה לך ולכולנו רק טוב ומתוק

        • עמי הגיב:

          המגיב הזה פשוט הרתיח אותי, אטימות ורוע בלתי נתפסים, זה מה שיש לומר מול לב קרוע של אבא? ככה עונים את המעוקות? מצטער, זה לא אנושי, הרגשתי שאני לא מסוגל לקרוא ולעבור על זה בשתיקה.

          כמובן שאני קורא, אי אפשר שלא (: ותמיד מתגלים לי עולמות מלאים בעומק ואמת וחכמה ויופי וסודות וגילויים, תענוג עילאי, אני נדהם כל פעם מחדש, והתוכן גורם לי לרצות להשתנות ולהיות אדם טוב יותר. תודה ענקית.
          מאחל לך שנה טובה ומוצלחת מלאה ביצירה ובכתיבה לתועלת כולנו, חורף בריא ורק טוב

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כאב

  3. primegadim הגיב:

    ניר יקר לי, יקר לי מאד.
    קודם כל רוצה להגיד שמזדהה עם כל מילה שכתב לך עמי בתגובה.
    גם אני הזדעזעתי מתגובתו המרושעת של המגיב הראשון.
    ולהגיד לך שלא מסכים עם תשובתך לדבריו,
    כשכתבת לו: "נכון"
    כאילו "טבעי" להאשים את עצמך במצב שכזה –
    אבל זה לא נכון.
    כי הבחירות שלך נבעו מיתוך נפשך,
    כי הן טהורות.
    שנבעו מיתוך נקישה אלוהית לתוך המציאות שלך.
    וגם יש בי התנגדות לכך שכבודך מכנה את עצמו : חילוני
    כי אם אתה חילוני, אני כבר לא יודע מה זה מאמין ומי נקרא מאמין…
    גם אני מוצא את כל ההסכמות ששלחת כמיותרות, ולעניות דעתי,
    גם אין לך היום כל צורך להשען עליהם.
    יש לך היום את החיים שלך שהם נכונים יותר לעומת
    החיים שאתה עצמך כתבת עליהם
    שהם היו מנוכרים לך בצורה זו או אחרת
    ולא חיית אותם בכל הווייתך,
    כאשר היום אתה משתדל לחיות
    בכל הווייתך.
    מברך אותך על חייך אלה
    ומאחל לך שמחה ולא צער
    חיים אמיתיים ולא מדומים
    בהשלמה מחד ובחיוניות מאידך.
    בידידות ובאהבה
    פנחס

    • nirstern הגיב:

      תודה גדולה פנחס,
      הדברים שלך חמים ויפים וחכמים.

      אני לא תקוע ברגשי אשמה באופן קבוע, אבל זה לא שאין אותם בכלל. לפעמים יש.
      אני גם לא כל הזמן כועס ונעלב, גם לא כל הזמן כואב. אבל לפעמים זה גם מגיע.
      משתדל להישאר נוזלי מבחינה רגשית.
      גם לגבי החרדים, אין לי רגש אחד קבוע מולם. לפעמים אני כועס ונעלב, ולפעמים רואה את האנשים שמתחת לזקט ולמגבעת, והם אנשים. יש להם לב, הם רוצים להיות טובים.

      חשבתי על החתונה, כבר הייתי בחתונות אצל ילדי האחרים.
      יש מבטים, יש חמלה, לרוב פטרונית ומתנשאת, אבל לפעמים גם לבבית וכנה. יש ביקורת ושיפוטיות, כי אני בגדר "שנה ופירש" שזה הרשע והכפירה הכי גדולים. אני לא תינוק שנשבה. בגללי ושכמותי אברכים צדיקים פתאום מתים מדום לב בגיל צעיר ומשאירים יתומים. כי הצדיקים מכפרים על עוון הרשעים. איך אפשר לסלוח לי על זה. יש מי שמפגין חביבות מוגזמת ומלאכותית, ואחרים מסתכלים על החביבות הזו במבט חתום. ויש מי שניגש ואומר מזל טוב בלבביות אמיתית.

      הייתי שנים רבות חלק מהעולם הזה, תלוי בו, מחפש את מקומי בו. גם אז היו מבטים, חוזר בתשובה, זר, עבד כי ימלוך. קראו ל גם פרענק. התכוונו שאני לא משלהם, ולא ידעו שבאמת אמא שלי ממשפחה מרוקאית. אמרו לא יתכן שילדות חילונית לא הטביעה בו טומאה. בתחילת הדרך שאלו אותי בלחש בכמה אורגיות הייתי. ולא האמינו כשאמרתי שלא הייתי.רצו קצת לשמוע חוויות. הרגשתי מאוד מורכב בתוך העולם החרדי. זכיתי מצד לא מעט אנשים ורבנים גם להרבה קירוב ועידוד ואהבה וכבוד.

      ואיכשהו פתאום חזרה החוייה, והרגשתי איך אני נתון למבטים, ומושפע מהם, ורציתי לפרוק את זה בכעס והתרסה. אם רגש שלילי קיים ולא נמצאים במדרגה באמת להתעלות מעליו באופן שבאמת הוא יחיה באופן מזוכך יותר, אז עדיף להוציא אותו מאשר לשמור אותו בבטן. זה בסך הכל טוב ונעים להוציא קצת כעס וריב. אז הוצאתי קצת. זה לא שבאמת אני נופל מזה או באופן קבוע מרגיש כך.
      היה לי כהתרסה ונצחנות חשק לבקש לומר דבר תורה לכבוד חתונת בתי, ואז לומר חידוש למדני שרק מעטים יוכלו להבין, ויראו שהאבא החילוני של הכלה הוא לא כל כך נעבעך כמו שהם חושבים.

      אבל זה לא יקרה, ולא השלמתי את החידוש, אז כתחליף לכל הסצנה שדמיינתי העליתי חידוש ישן על הסוגיא הזו.

      שיהיה לכולנו רק בשמחות (:

  4. תורה ואני הגיב:

    רבי ניר
    אני קורא והלב כואב ודומע
    בושתי לדבר בפניך, איש גדול, אבל משתוקק ומקווה שתקבל את איחוליי:
    שיבוא בקרוב היום ויתאחדו כוחותיך משני צידי הנהר, תלמידיך כבניך הנוכחיים, ואלו הקודמים – ילדיך האהובים,
    ובד בבד עם זה, יתאחדו כל חלקיך המאירים ליופי אחד גדול, יופי שידבר את עצמו, יופי שכל לב יימשך לאורו.

    צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה
    עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ

    מזל טוב גדול ותזכה לשמוח עם הזוג עכשיו ובעתיד.

  5. מ80 הגיב:

    ניר,
    קראתי את דבריך הכאובים והזועקים.

    ואנשי קדש תהיון לי. בלי להיות אנשים אי-אפשר להיות אנשי-קודש, ובלי להיות אנשי-קודש אנשים אינם באמת אנשים. איך להיות איש למדים מדוד שאמר: אנכי תולעת ולא איש, כלומר לא להחזיק מעצמו.

    נאמר בתוספתא: גדול מרב – רבי, גדול מרבי – רבן, גדול מרבן – שמו. בהתחשב בהבדלים הגדולים בין החברה החרדית לבין החברה החילונית, ובסגירות של החברה החרדית, ומכל מקום, זה שנעשית לרב בגיל צעיר שמא נהפך לך לרועץ. וכבר כתב האברבנאל שהרבנות והשררה בעיר היא תמיד קטטות.

    האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. ככל שחברה מתרחקת מהנקודה הפנימית שייסדה אותה, כן השייכות אליה נקבעת על פי ייחוס או סממנים חיצוניים ולא בהכרח לפי מהות. נקווה שהדורות הבאים, ובכללם צאצאיך, יזכו כולם לקיים האמת והשלום אהבו כדרך חיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s