160 – על מלאכים. דעת הרמב"ם על המסתורי והפרוזאי.

תגובות שכתבתי על רשימה של דרור בורשטיין אודות המלאכים, שנמצאת כאן.

ניר שטרן:

במורה נבוכים ב' ו' כתב:
"שהשם יתברך שם בזרע כח מצייר, יעשה תמונת אלו האברים ויתארם, והוא ה"מלאך", או שהצורות כולם מפעולת השכל הפועל, והוא ה"מלאך", והוא "שרו של עולם" אשר זכרוהו החכמים תמיד […] זה העוצם והיכולת האמיתיים, והוא המצאת הכחות הפועלות בדבר אשר לא יושגו בחוש.כבר ביארו החכמים ז"ל למי שהוא חכם, כי כל כח מן הכחות הגופניות – "מלאך", כל שכן הכחות המפוזרות בעולם, ושכל כח יש לו פעולה אחת מיוחדת ולא יהיו לו שתי פעולות. בבראשית רבה תני: אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, ואין שני מלאכים עושים שליחות אחת; וזהו עניין כל הכחות. ומה שיחזק אצלך היות הכחות האישיות הטבעיות והנפשיות נקראות "מלאכים", אמרם במקומות רבים, ועיקרו בבראשית רבה: "בכל יום הקב"ה בורא כת של מלאכים, ואומרים לפניו שירה והולכים להם". וכאשר הוקשה זה המאמר במאמר מורה על היות המלאכים עומדים, וכן התבאר פעמים שהמלאכים חיים וקיימים, יהיה המענה, שמהם קיים ומהם אבד. וכן העניין באמת, כי אלו הכחות האישיות – הוות נפסדות על ההמשך, ומיני הכחות ההם נשארים לא יפסדו.ושם נאמר בעניין יהודה ותמר: "אמר ר' יוחנן, ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה", רוצה לומר: כח הקושי. הנה כבר קרא הכח הזה "מלאך" גם כן. וכן תמצאם תמיד אומרים, "מלאך שהוא ממונה על כך וכך", כי כל כח שימנהו הקב"ה על עניין מן העניינים, הוא מלאך הממונה על אותו דבר. וכתוב במדרש קהלת: "בשעה שאדם ישן, נפשו אומרת למלאך, ומלאך לכרוב". הנה כבר ביארו למי שיבין וישכיל, שהכח המדמה גם כן יקרא "מלאך", ושהשכל יקרא "כרוב". ומה מאד נאה זה למי שידע, ומה מאד הוא נמאס לפתאים."כוחות החיים שבטבע (המלאכים) מסודרים בסדר של חכמה, שמחייב מתי ואיך יתגלו חיים ויופי, מתי תאמר שירה. יש שירה שנאמרת תמיד ויש שהיא חד פעמית.לעומת זאת השירה של האדם נובעת מרצון חופשי פשוט (רצון לאכול הוא לא פשוט הוא מסיבת הרעב, רצון פשוט הוא בלי סיבה, הוא גם לא גחמה, אלא ביטוי פשוט למהות הכי פשוטה), הרצון לא צפוי, ממקור שהוא מעל סדר החכמה, שהרמב"ם (מו"נ א' א') קורא לו זר לטבע. כמו שהעלית בניתוח שלך.

.

דרור בורשטיין:

תודה ניר. הרמב"ם תמיד מעמיד את המסתורין במקום ומבקש מחשבה יותר רציונלית.
אעיר רק שנראה לי שאין זה עניין של רצון. נדמה לי שפ"ב שלי אמר, "אדם אינו יכול להחליט שהיום יכתוב שיר".

.

ניר שטרן:

לטעמי הרמב"ם מבטל את החילוק בין מסתורין ללא-מסתורין, ורואה בכל רק מסתורין.
אצל הרמב"ם זה לא שאנו חיים בפרוזאי ומדי פעם נוסקים לגיחת "מסתורין" עמומה, אלא הכל הוא מלאכים, הכל שירה ופלא ויופי. תפוח האדמה בצלחת הוא לא פחות שמיימי ופלאי ממלאך מעופף ושר. יותר, כי זה פלא אמיתי.אתה הרי מראה לנו בהרבה רשימות וצילומים את הפלא שבחרקים. אתה נלחם בעיוורון הזה, אצלנו נמלים זה רק מה שמטאטאים בשאט נפש מהמטבח, אין לנו פכחון עיניים לראות כמה פלא יש בכל איבר ותנועה של נמלה. הטבע או האלהים מתגלים שם, לכן זה שליח של הטבע או האלהים, מלאך.אצל חובבי ה"מסתורין" בתום הגיחה לספירות המסתורין ושירת המלאכים נוחתים בחזרה לריאליה הפרוזאית, ולא מבינים שהמציאות הפרוזאית האפורה היא כזו רק בגלל העיוורון שלנו לגביה, לא מצד עצמה.

.

לגבי הרצון, אני לגמרי מסכים איתך.
יש שאמרו שאי אפשר לייחס רצון לאלהים. כי רצון זה בגלל שמשהו חסר, או כדי לממש משהו שהיה מקודם כפוטנציאל, לשמוח, לחיות, להיות פעיל. בקיצור רצון בא בגלל סיבה, ואלהים לא מופעל מכח סיבות. יש ברצון שינוי, מקודם רציתי וכעת באתי על סיפוקי. רציתי א' וכעת אני רוצה ב'. אלהים לא משתנה. רצון הוא יחס למשהו מבחוץ, לאלהים אין 'חוץ'.
כל זה ועוד, מונע אפשרות לומר שאלהים יכול לרצות. לכן הוא רק שכל, פועל לפי חוקי חכמה שהיא עצמה האלוה. כמו מתימטיקאי שפותר משוואות. הוא לא מישהו שאפשר לעמוד לפניו מתוך יחס.כנגד זה ביררו אבן סינא והרמב"ם, מתוך דברי אריסטו, את המושג העמוק מאוד: 'הרצון הפשוט', שאותו ניתן לייחס לאלהים.
אם משורר נכתב דרכו שיר כמו מאליו, זה רצון פשוט, גילוי פשוט של עצמותו הכי יסודית. בלי סיבה, בלי מטרה, פשוט כך, זה הוא, בלי שינוי. גם שירים שונים זה מזה אינם שונים, כולם זה המשורר עצמו כמו שהוא, והוא אחד. זה הפירוש שאלוהים ברא את העולם ברצונו.אם המשורר 'מחליט' לכתוב שיר, זה כבר רצון לא פשוט, כי היתה סיבה כלשהי להחלטה. עצמיותו לא משתנה בגלל סיבות.
קודם הוא לא כתב וכעת הוא החליט לכתוב. הוא החליט לכתוב שיר זה ולא שיר אחר, זה שינוי, שינוי זה כבר לא עצמותו הפשוטה שהיא אחת.
אם הוא 'החליט' זה לא יהיה שיר שהוא נקודת אור פשוטה, אלא מעשה תחרה מלאכותי.שמעתי פעם את נורית זרחי שאמרה ששיר הוא כמו ציפור שחגה מעל ראשי כולם, כמו מחפשת שדה נחיתה, ופתאום היא יושבת על ראשה של נורית וכותבת את עצמה דרך העט של נורית.
כתיבה כזו בהכרח היא בגלל רצון. אם נורית לא היתה רוצה לכתוב את הציפור שנחתה עליה היא לא היתה כותבת. הנחיתה הזו היא משל לתנועה בתוך עולמה הפנימי, בה עצמה, וזה לא היה חי ופועל בלי רצון שלה. אבל זה רצון פשוט, לכן אי אפשר להחליט מכח סיבה כלשהי, או שינוי חיצוני כלשהו, 'היום אכתוב'.אם אנו לומדים להכיר ולזקק את 'הרצון הפשוט' שלנו, שהוא אחד אפילו אם הוא משתנה ורוצה דברים רבים, להבדיל בינו ובין הרצונות הלא-פשוטים (שזו מלאכה לא פשוטה כלל), משם היסוד לאותנטיות, ליכולת הכרה באלהים כהתגלות של רצון פשוט, ליכולת לעמוד מולו בדיאלוג, רצון מול רצון. ריקוד מיסתורי של: "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו"
(לא כתוב 'עשה רצונך כרצונו', שאז היה הפירוש תרצה מה שהוא רוצה, שים את רצונו לחוק לך, כלומר תקיים מצוות ותהיה עבד ה'. כשמדייקים רואים שכתוב פה משהו אחר לגמרי. המילה "כדי" כאן אומרת דרשני. מה האמצעי ומה התכלית?)

.

ניר שטרן:

רק עוד נקודה קטנה.
אין הכוונה לבטל את הצד הפרוזאי. רק לומר שהצד העמוק הגבוה שרואה בכל שירה ומלאכים, מקיף את כל המציאות בלי שום יוצא מהכלל. וכמו כן גם הצד הפרוזאי יכול להקיף הכל, אלו שתי דרכי ראיה מקבילות על הכל. ולשניהם יש מקום.
מול נוף יער קסום אפשר לכתוב שיר, ואפשר לחשב כמה קוב עץ אפשר להפיק.
אם היה אפשר להפיק משהו ממלאכים עפים ושרים, היו סוחרים בהם וצדים אותם (הרי הממסד הדתי סוחר אפילו באלהים עצמו).
אלה שתי זוויות הסתכלות על כל דבר, שיכולות וצריכות להתקיים ביחד, כמו גוף ונפש. (הצד הפרוזאי פסול רק כשהוא לא מוגבל, אם סוחרים בילדים, בבני אדם בכלל, באלהים, במלאכים, בתהליך היצירה האמנותית וכו'. או שסוחרים כל הזמן בתפוחי אדמה ולא משאירים רגע אחד להתבוננות)הטענה של הרמב"ם היא רק נגד מי שמסתכל כאילו המציאות בעצמה יש בה חלק פרוזאי במהותו וחלק מסתורי במהותו. זה רדוקציה של המסתורין ושל האלהים שמרוקנת אותם מתוכן אמיתי, מלהיות החיים עצמם, ועושה מהם שעשוע דמיון.

.

דרור בורשטיין:

כן, זאת תוספת חשובה. ברור לגמרי שהרמב"ם הוא איש מסתורין לא פחות מאלו שמדברים בזה גלויות. הסירוב שלו להיסחף עם דימויים ומטפורות ולראות בהם ממשות הוא מעשה גבורה.

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה 160 - על מלאכים. דעת הרמב"ם על המסתורי והפרוזאי.. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s