98 – לפי אריסטו גרמי השמיים יש להם נפש והם מהחומר החמישי – זה לא נסתר ממה שהלכו על הירח

מועתק מהערות קצרות על המורה נבוכים, על חלק ב פרק א

מורה נבוכים ב' א':

"ואמנם הפנים השלישיים – והוא שיהיה מניע הגלגל כח מתפשט בו – הם גם כן שקר, כמו שאספר. כי הגלגל – גשם, והוא מגיע אל תכלה בהכרח, כמו שקדם בהקדמה הראשונה; ויהיה כוחו בעל תכלית, כמו שנזכר בשתים עשרה, אחר שיתחלק בהתחלקו, כמו שנזכר באחת עשרה; ולא יניע אל לא תכלית, כמו שהנחנו בהקדמה השש ועשרים:"

המניע הראשון בהכרח מניע בלי שהוא בעצמו נע. כאן לא מדובר על מניע בדרך סיבה תכליתית, אלא על סיבה פועלת. כיוון שזה כח ולא גוף ממש זה יכול להניע כסיבה פועלת בלי לנוע בעצמו. על דרך שהאנרגיה של השמש מניעה קרני אור שנפלטות ממנה החוצה בלי שהאנרגיה בעצמה נעה בהכרח כדי להניע את הקרניים. או שהכח שבאש מחמם את מה שקרוב לו בלי שהוא עצמו נע.

האנרגיה הזו מניעה את הגלגל בלי שהיא צריכה לנוע כדי להניע אותו. מצד מה שהיא מניעה אותו אינה נעה. רק אחרי שהגלגל מסתובב, האנרגיה גם מסתובבת כיוון שהיא בתוך הגלגל, אבל זו תנועה מקרית שלא שייכת למה שהיא מניעה את הגלגל. היא קודם מניעה את הגלגל בלי שהיא עצמה נעה, ובזה היא כבר יכולה להחשב המניע הראשון שמניע בלי שהוא נע בעצמו. אחר כך כשלב שני להנעה הזו הגלגל נע. ואחר כך כשלב שלישי הגלגל מניע את האנרגיה כיוון שמקום מושבה הוא במקרה בו.  זה לא פוגם במה שהאנרגיה היא מניע ראשון שלא נע בעצמו.

רק שכיוון שהמניע הראשון הוא מתפשט בגוף ונחלק בהחלק הגוף, כמו כל אנרגיה שבגוף שנחלקת בהחלקו (גוף חם שנחלק כל חלק ממנו חם), הוא סופי כיוון שהגוף סופי.

זו השקפת המדע ולכן הוא מאמין שהשמש לא יכולה להיות נצחית ובסוף תיגמר האנרגיה שבה והיא תכבה.

לפי האמת השמש יכולה להאיר לנצח, כי הרמב"ם דוחה את הצד שהמניע הראשון הוא כח בגוף. אלא המניע הראשון הוא הבורא, וגלגל השמש נכסף אליו ומכח זה תמיד נע, והוא בתמידות משיג את הבורא ומתענג על זה ומכח הטוב והאור והעונג שיש לו בהשגתה את הבורא הוא משפיע גם עלינו מהאור של ההשגה הזו, ובחינה של השפעת הטוב שעודף על הטוב שהוא יכול להכיל בעצמו, הוא הכוכב הקבוע בגלגל וזה השמש, ולכן השפעת השמש נצחית.

.

וכמו שכתב בזה לקמן ב י"א:
"ושההנהגה שופעת מהבורא יתעלה על השכלים כפי סדרם, ומן השכלים ישפעו מהם ממה שהוחן להם טובות ואורים על גופות הגלגלים, וישפעו מן הגלגלים כחות וטובות על זה הגוף ההוה הנפסד ברוב מה שהוחנו מהתחלותיהם. ודע כי כל משפיע טוב אחד בזה הסדר אין מציאות המועיל ההוא וכונתו ותכליתו להועיל זה המקבל התועלת לבד, כי יתחייב מזה השקר הגמור, וזה כי התכלית יותר נכבד מן הדברים אשר הם בגלל התכלית, והיה מתחייב א"כ שיהיה מציאות העליון השלם והנכבד מפני הפחות, ולא ידמה זה משכיל, אבל הענין כמו שאספר, וזה כי הדבר השלם בצד אחד מן השלמות, אפשר שיהיה השלמות ההוא בגבול שישלים עצמו ולא יעבור ממנו שלמות לזולתו, ואפשר שיהיה שלמותו בענין שיוותר ממנו שלמות לזולתו, כאלו תאמר על דרך משל שיהיה איש יש לו מן הממון מה שיספיק בצרכיו לבד, שלא יוותר ממנו מה שיועיל ממנו לזולתו, ואחר יש לו מן הממון יותר לו ממנו מה שיעשיר אנשים רבים, עד שיתן לאיש אחד שיעור שיהיה בו האיש ההוא ג"כ עשיר, ויותר לו מה שיעשיר בו איש שלישי. וכן הענין במציאות שהשפע המגיע ממנו יתעלה להמציא שכלים נפרדים, ישפע מן השכלים גם כן להמציא קצתם את קצתם עד השכל הפועל, ואצלו תפסק המצאת הנפרדים, וכל נפרד תשפע ממנו ג"כ המצאה אחת עד שיגיעו הגלגלים אל גלגל הירח, ואחריו זה הגוף ההוה הנפסד, ר"ל החמר הראשון ומה שהורכב ממנו, וכל גלגל יגיעו מאתו כחות אל היסודות עד שישלם שפעם אל תכלית ההויה וההפסד"

.

.

מה שבימינו רואים שמש שעשויה ממין של אש ומאירה מכח תהליכים פיזיקליים, וכן רואים ירח שהוא גוש אבן ממש כמו האבנים שבכדור הארץ, אין בזה שום התחלת קושיא על דברינו כאן.

עיין בעיונים בפילוסופיה אריסטוטלית רשימה 50, בעניין הנמשל של חכמת הקבלה, שם התבאר שלפי העומק והסוד, כל הגלגלים אינם כמו גלדי בצל שכל גלגל הוא חלול והגלגלים שבתוכו נמצאים באותו חלל והוא מקיף אותם, אלא כל גלגל בפני עצמו הוא כדור שלם מלא.

העניין הוא שאין זה שכאן הוא העולם של היסודות ובמקום כלשהו בשמים יש את עולם הגלגלים שבו החומר החמישי.

אלא זה על דרך ה' עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. שהם בחינות שונות בכל מה שנמצא. כלומר באבן או ביתוש וכך בכל דבר, יש בו בחינת אדם קדמון ובחינת אצילות ובחינת בריאה ובחינת יצירה ובחינת עשייה.

כי היתוש הזה, אע"פ שלא נברא ישירות מחפץ הבורא, אלא על ידי השתלשלות הצורות ותנועת מיזוג היסודות, הרי הבורא ידע מראש שלבסוף ייצא מכל ההשתלשלות אותו יתוש. ולא שבאמת ידע מראש, כי אצל הבורא אין בחינת זמן כל עיקר, אצלו הכל נצח ואין לפני ואין אחרי.

וזה שכתב בהלכות יסודי התורה ב:

"כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו."

הבורא ידע את עצמו כשהוא ידע את היתוש הקטן, שהרי הכל נובע מעצמותו של הבורא, ומגיע עד יתוש קטן, וכל שלבי ההשתלשלות אצל הבורא אינם, שאין אצלו מוקדם ומאוחר, והיתוש הוא עצמותו ממש, שהרי הבורא אינו יודע שום דבר חוץ מעצמותו, והוא יודע את היתוש מכח שיודע את עצמותו, וממילא כתוב כאן שהיתוש זה עצמותו.

וזה אומר שביתוש יש אדם קדמון ואצילות. שהם אחדותו של היתוש עם עצמותו יתברך. ומהתבוננות ביתוש אפשר לבוא להשגת דעת אלוהים בתכלית השלמות.  ויש ביתוש כמובן גם בריאה יצירה ועשייה.

כך בכל עצם שיש בבריאה יש את כל המדרגות. וכך הוא גם אצל אריסטו, שבכל עצם בבריאה יש את החומר החמישי, ויש בו גם את כל החומרים האחרים עד הנמוך והמגושם ביותר. הירח והשמש שאנו רואים בעיני בשר והולכים על הירח ומביאים ממנו אבנים, הם הציור של העניינים הרוחניים כשהם מצויירים בעולם העשיה בחומר הגשמי הגס, וכמו שהיתוש הוא ציור של האצילות ואדם קדמון בחומר מגושם וגס.

החילוק הוא רק שהציור של גרמי השמיים, מצייר בחומר מוחשי את הציור של הרבדים העמוקים המופשטים של המציאות בציור ברור, בציור שהוא משל ברור לעניין המופשט הגבוה. כמו שיש בספרי קבלה ציורים של אילן הספירות וכיו"ב. וכמו שגוף האדם מצייר באופן ברור עניינים מופשטים גבוהים מאוד. וכמו שכתב רש"י דברים כא כג:

""כי קללת אלהים תלוי" – זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו.

משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה. כל הרואה אותו אומר "המלך תלוי"."

היתוש אין בו ציור גלוי שהוא משל ברור ומבואר לעניינים העליונים, לכן הוא נחשב בריה קטנה קלה.

כל מה שמדובר על גרמי השמיים ועל החומר החמישי, זה ברובד המציאות של החומר החמישי. ברובד המציאות של החומר של היסודות יש גם גרמי שמים עשויים מחומר היסודות.

כמו למשל במסכת תענית ה' ב' שרבי יוחנן אמר שיעקב אבינו לא מת. ושאלו הרי הוא נחנט ונקבר לעיני כל וספדו לו. ומשיב מקרא אני דורש וכו' (מביא דרשה מפסוק). ובזה מסתיימת הסוגיא. וקשה שהרי גם אחרי שהוא דורש מקרא עדיין הרי ראינו שנקבר, ואת זה לא תירץ.

אלא הוא תירץ שכיוון שהוא לומד את זה מרובד הדרש של התורה ולא מהפשט, לכן גם במציאות זה קיים ברובד הדרש של המציאות ולא ברובד הפשט של המציאות ולכן ברובד הפשט ראינו שנקבר וברובד הדרש הוא חי.

וכתב שם רש"י:

"אף הוא בחיים – שיביאנו בגולה כדי לגאול את בניו לעיניו כמו שמצינו במצרים וירא ישראל וגו' ודרשינן ישראל סבא. ודחנטו חנטיא נדמה להם שמת אבל חי היה:"

רש"י כתב "נדמה להם שמת, אבל חי היה". והרי ברובד הפשט של המציאות באמת היה מת וראו את המציאות כמו שהיא ולא היה רק נדמה להם. רק שאנחנו השקועים בחומר נדמה לנו שרק רובד הפשט במציאות הוא זה שקיים ממש, במובן הכי ראשוני אמיתי ומוחלט של המילה 'קיים'. והרבדים של דרש רמז וסוד הם רעיונות יפים ומחשבות ולמדנות, אבל לא ממש קיימים לגמרי. וגם ההלכה מתחשבת בזה, שמתירים את אשתו של יעקב להינשא לזר ובניו יורדים לנכסיו וכו', שלפי ההלכה הוא מת בוודאי. ולשיטתנו באמת הוא וודאי מת לגמרי ורק רבי יוחנן היה נדמה לו שהוא עדיין חי כי הוא אדם רוחני ולמדן ועמקן וחי בעולמות ערטילאיים של מחשבה.

ועל זה רש"י כותב, שבסוגיא זו אנו לומדים את דברי רבי יוחנן, וכאן רבי יוחנן לא אמר סוגיא הלכתית לפי הפשט, אלא עיין ברובד הדרש ודיבר בדרך אגדתא על המציאות של דרש, ולפי הסוגיא שאנו עומדים בה המציאות היא הדרש, והפשט הוא רק נדמה ולא באמת. ורש"י מפרש את סוגיות התלמוד בכל מקום לפי הסוגיא במקומה, לפי שיטתה של הסוגיא כאן. ושיטת הסוגיא כאן היא שהפשט הוא רק נדמה והאמת היא כמו הדרש, שהקושיא ממה שקברו אותו לא קשה, ולכן רש"י כתב כך.

וכך יש גרמי השמיים של פשט וגרמי השמיים של דרש. והחומר החמישי הוא חומר המציאות כולה מצד רובד הדרש של המציאות. והוא קיים גם כאן, ולא רק אי שם גבוה בשמיים. במקומות אחרים ביארתי שהחומר החמישי הוא מה שבתפישה הפשוטה שלנו, של דרך הפשט, הוא מה שאנו קוראים לו החלל הריק. זה הכל רק אופני תפישה של המציאות, לא מדובר על מקומות פיזיים. גם ארבעת היסודות וגם החומר החמישי וגם השכלים הנבדלים.

למשל אם חכם והתינוק שלו באים לבית המקדש, החכם נמצא בבית המקדש עם כל הקדושה והאמונה בחוש השלמה וכל התוכן הרוחני שבו והיותו שער השמיים ומגלה אור העולמות העליונים ושכינת הבורא, והתינוק נמצא בסתם בית צבעוני. לפי התפישה נקבע העולם בו נמצא האדם, זה לא מקומות שונים. אצל התינוק הכרובים של בית המקדש זה בובת משחק נחמדה ונוצצת, כך אצלנו הירח הוא גוש אבן. הוא גוש אבן כי זו התפישה שלנו.

.

כל התפישות הן מציאות אמיתית. הן כולן קיימות, זו לפנים מזו, זו מסתתרת בזו ונגלית על ידה, וזו משפיעה מציאות לזו. הכל הוא בבואות שונות באספקלריא. פריזמה שהאור נשבר בה ויוצר בבואות שונות של אותו מראה. אחד דיבר אלהים שתיים זו שמעתי. זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. והתורה כפטיש יפוצץ סלע מה פטיש נחלק לכמה ניצוצות כו'. (סנהד' לד א (וע"ש במהרש"א) ושבת פח ב ע"ש ואכמ"ל)

ויש בזה סדר, גבוה מעל גבוה שומר. כל רובד מציאות שהוא גבוה יותר ומופשט יותר ויש בו יותר גילוי של האור של הבורא, הוא נמצא במובן יותר אמיתי מוחלט וראשוני. ומה שתחתיו מקבל את שפע מציאותו ממנו. לכן השמש הגשמית שאנו רואים מקבלת את שפע המציאות שלה מהשמש המופשטת שהיא שכל שמשיג את הבורא ומקבל מההשגה הזו שפע טוב וזה שפע נצחי והאנרגיה החומרית של היתוך גרעיני וכיו"ב, שאנו רואים בשמש, אותה אנרגיה מקבלת את מציאותה מההשגה השכלית של נפש השמש, ולכן היא יכולה להאיר לנצח ולא תכלה. רק לפי הצד שאין אלוה ואין השגה באלוה וכל מה שמניע הוא רק האנרגיה, רק לפי הצד הזה מוכרח שהאנרגיה לא תהיה נצחית, ומשום כך דחה הרמב"ם את הצד הזה.

(על המדע קשה, שעד לא לפני הרבה שנים היה וודאי להם שהעולם קדמון. וגם מה שכעת חידשו את המפץ הגדול, זה לא בנוי על יסודות מוצקים כלל (אפקט דופלר באסטרונומיה הוא עדיין חידתי), ויש על זה הרבה סתירות וקושיות. אם העולם קדמון, קיים מלפני אינסוף שנה, הרי כבר כל האנרגיה שבו היתה אמורה להיגמר (פיזור שווה של כל החלקיקים, רמת חוסר סדר שהגיעה למקסימום), והעולם היה נעשה קר בקור של אפס מוחלט וחסר תנועה.

אמנם הם צודקים, הם מדע ולא פילוסופיה. הם לפני הכל מחפשים עובדות. העובדה היא שהעולם לא נכבה. ועד לא מזמן העובדה היתה שהעולם קיים מאז ומעולם. מה שהעובדות לא מסתדרות מבחינה פילוסופית לא אמור לגרום למדע לא לקבל אותן כעובדות, והוא גם מבקש להסביר אותן על ידי תיאוריה מדעית ולא על ידי תיאוריות פילוסופיות. זו מלאכתו. ואותה הוא עושה ואין בזה רע)

.

.

אריסטו כתב שיש סוג של יצורים שיש אפשרות שהם חיים על הירח. והרי מבואר שהוא ידע שהירח הוא גוש אבן שאפשר ללכת עליו, ולא ראה בזה סתירה למה שכתב שהירח הוא מהחומר החמישי שוודאי אי אפשר ללכת עליו.

.

מה שאי אפשר ללכת על הירח אם הוא מהחומר החמישי מבואר מכך שאין לו תכונת הקשיות:

 

הלכות יסודי התורה ג ג:

"כל הגלגלים אינן לא קלים ולא כבדים ואין להם לא עין אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת למראית העין בלבד הוא לפי גובה האויר וכן אין להם לא טעם ולא ריח לפי שאין אלו המאורעין מצויין אלא בגופות שלמטה מהן."

.

מו"נ א נ"ח:

"ואתה האיש המעין במאמרי זה יודע כי זה הרקיע והוא גשם מתנועע שכבר ידענו זרתותיו ואמותיו וידענו שעור חלקים ממנו ורוב תנועותיו נלאו שכלינו כל הלאות מהשיג מהותו – עם היותנו יודעים שהוא בעל חומר וצורה בהכרח אלא שאינו זה החומר אשר בנו; – ולזה לא נוכל לתארו אלא בשמות הבלתי מקימים לא בחיוב המקיים – שאנחנו נאמר כי השמים לא קלים ולא כבדים ולא מתפעלים ולזה לא יקבלו פעולה ואינם בעלי טעם ולא בעלי ריח וכיוצא באלו השלילות – כל זה לסכלותנו בחומר ההוא."

.

מו"נ ב כ"ב:

"ובזה יתבאר לך שמאמרנו 'חומר הגלגלים' או 'חומר הכוכבים' אין בו דבר מענין זה החומר ואמנם זה – שתוף בשם"

.

.

מו"נ ב כ"א כתב:

"והמשל בו כאילו אמר אומר מן האיכויות הראשונות התחיבו החלקות והפכו והקשי והרכות והספוגיות והפכו – אשר לא יסופק אדם שהם – רצוני לומר החום והקור והלחות והיובש – הם המחדשים לאלו החלקות והפכו והקשי והרכות והספוגיות והפכו ומה שדומה לזה ומאלו הארבע איכויות הראשונות יתחייבו אלו – ואף על פי שאי אפשר שימצא גשם בעל אלו האיכויות הראשונות וערום מאלו האיכויות השניות".

.

האיכויות הראשונות הן החום והקור הלחות והיובש. אלה האיכויות של ארבעת היסודות. האש חם ויבש והרוח חם ולח, המים קרים ולחים והעפר קר ויבש. ומאלה נובעות כל אינספור האיכויות השניות, כיוון שכל החומרים מורכבים ממיזוג ארבעת היסודות. וכל זה לא שייך כלל בחומר החמישי של הגלגלים והכוכבים, שאין בו את האיכויות הראשונות וכל שכן השניות, ולכן בוודאי לא שייך בו חיכוך שתלוי באיכות של קושי.

.

.

לשון אריסטו על כך שייתכן שיש יצורים על הירח (עיין בהערות קצרות על מורה נבוכים על ב ח עוד ביאור בעניין זה):

 

Generation of Animals iii 11, 761b16-24:

now the sea is not only water but much more material than fresh water and hot in its nature; it has a share in all the parts of the universe, water and air and earth, so that it also has a share in all living things which are produced in connexion with each of these elements. Plants may be assigned to land, the aquatic animals to water, the land animals to air, but variations of quantity and distance make a great and wonderful difference. The fourth class must not be sought in these regions, though there certainly ought to be some animal corresponding to the element of fire, for this is counted in as the fourth of the elementary bodies. But the form which fire assumes never appears to be peculiar to it, but it always exists in some other of the elements, for that which is ignited appears to be either air or smoke or earth. Such a kind of animal must be sought in the moon, for this appears to participate in the element removed in the third degree from earth. The discussion of these things however belongs to another subject.

לכל אחד מהיסודות שייך סוג של בעלי חיים שיש לו אופי ששייך לו. בעולם הארצי יסוד האש לא מתגלה בפני עצמו. האש היסודית לא מאירה ולא חמה, שהרי אם היתה מאירה בלילה השמיים היו מלאים אור, והיא גם לא חמה.

אלא רק השפעת האש על היסודות האחרים מתגלה בעולם, וההשפעה הזו גורמת שאותם יסודות מושפעים יאירו ויתחממו. לכן אין לחפש את היצורים ששייכים ליסוד האש בעולם הארצי.

היסוד שמרוחק במדרגה השלישית מהארץ (the element removed in the third degree from earth) הוא האש. המדרגה הראשונה הם המים, המדרגה השנייה היא הרוח, והמדרגה השלישית היא האש. מעל גלגל האש המקיף את הארץ נמצא גלגל הירח, הם גובלים זה בזה, ולכן לירח יש שייכות עם האש היסודית עצמה, ולא רק השפעותיה על היסודות האחרים. לכן יצורים ששייכים ליסוד האש יש לחפש אותם באזור של הירח שיש לו מגע עם יסוד האש.

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה 98 - לפי אריסטו גרמי השמיים יש להם נפש והם מהחומר החמישי - זה לא נסתר ממה שהלכו על הירח. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s