70 – מלכות ככח טבע וכגילוי אלוהות

מתוך מכתב:
יד המלך על הרמב"ם היה נכד של הנודע ביהודה, נפטר בגיל 43 ולא הספיק להתפרסם הרבה. יש בו עמקות מיוחדת.

הוא כתב:

 

"יד המלך (לנדא) הלכות מלכים פרק א

 ולכן הבינם דהן אמת דהנהגת כל עם עפ"י מלך הוא דבר ענין הכרחי אשר נטע ה' בראשית הבריאה לקיום העולם בכלל, וכמאמרם [ע"ז ד, א] הוה מתפלל בשלומה של מלכות שאילמלי מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ועינינו הרואות כי גם אותן בני אדם הפראים אשר לא ידעו מוסר ותהלוכות דרך, ומנהגיהם עפ"י חופש חוקי הטבע הנטוע בהם בהבריאה, גם המה בוחרים להם מלך וממשילים עליהם אחד מהם אשר לא ימרו את פיו למסור נפשם עפ"י פקודתו, וזה הוא לאות כי כח זה של ממשלת איש אחד על המוני רבבות בני אדם הוא כח עצמי נטוע בהטבע בלי בחירת וסיוע השכל כלל. […]
ולדעתי מאת ה' היתה [זאת] בכוונת הבריאה למען יהיה לנו לאות אל אחדותו והשגחת הבורא ב"ה, […]. לכן חלק ה' מכבודו לתת כח להאדם אחד שוכן בית חומר למשול על המוני רבבות אדם בכדי להראות לנו חולשות השגותינו בענין קרובה לעינינו, אשר לדעתינו בנקל לנו לחקור על מהותו ולבוא עד תכונתו, ובכל זאת נלאה כח שכלינו לדעת מעשי ידי יוצר ונפלאות הנהגת סדרי הבריאה על מה אדניה הטבעו, ואיך נעיז פנינו ונקשה ערפינו לחקור על מציאות הבורא ב"ה והשגחתו על ברואיו, אשר השגה זאת רחוקה היא מאיתנו במרחק אין ערוך אלינו.
וזה היה כוונת דברי הנביא בדבריו האחרונים אחר אשר בחר להם המלך, כי הן אמת דממשלת כל מלך הוא הכרחי בכללי למען יהיה לאות על אמיתת כבוד מציאותו והשגחתו יתברך, אבל אתם עם ה' אלה אשר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ובכל המסות ואותות ומופתים אשר הראכם אין אתם צריכים עוד לשום עוד אות אחר על אמיתת מציאותו יתברך. וזה שאמר [שם] הלא קציר חיטים היום ואקרא אל ה' ויתן קולות ומטר, ולמה לכם ראיה גדולה יותר מן נפלאות נסים כמו אלה על השגחתו יתברך, ועל מה ולמה הייתם מוכרחים לשאול לכם מלך הלא ה' אלוקיכם מלככם, ואתם [ראיתם] נפלאות ונסים [אלו], ומבלעדי מנות מלך עליכם עיניכם הרואות ונפשכם יודעת כי המלך ה' צבאות מלך עליך.
ולדעתי היתה זאת כוונת נוסח הברכה שתיקנו חז"ל [ברכות נח, א] על ראית המלכים ברוך שחלק מכבודו לכבוד בשר ודם, דכמו דאין ביכולתינו להשיג מציאות הבורא ב"ה והוא מצוי בתכלית חיוב המציאות, כמו כן חלק השם ב"ה כח כבוד לבשר ודם אשר ג"כ אין בידינו להשיג ובכל זאת הוא כח מוכרח בהבריאה, אשר המוני ריבי רבבות בני אדם יסכימו על אדם אחד לכבדו ביתר שאת ויתר עוז להיות נכנעים תחתיו לשמוע בקול דברו ופקודיו ינצורו, ומבלעדי הסכמה [זו] יהרסו עמודי סדרי ההנהגה הכללית. ונאמר (תהילים ס"ח ט"ו) בפרש שדי מלכים. גם שלמה אמר בחכמתו (משלי ח' ט"ו) בי מלכים ימלוכו. ונאמר (שם כ"ה ג') ולב מלכים אין חקר. דכל זה מורה דכח מלכות הוא ענין כח אלקי אשר חלק השם ב"ה בחסדו על ברואיו. ואמרו ז"ל [ברכות נח, א] מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע."
דבריו מאוד מחודשים ועמוקים ונפלאים בעיני. זה נדיר בדור שלו, לא רק לפלפל בסוגיות אלא להסתכל על המציאות של העולם כמות שהיא במבט רחב ועמוק מאוד.
.
.
.
טולסטוי בסוף ספרו הגדול "מלחמה ושלום" כתב מאמר ארוך של חקירה פילוסופית בעניין מלך. הוא דיבר על נפוליאון שפלש לרוסיה. הוא אומר שם שזה היה רעיון משוגע לגמרי, רוסיה היתה מדינה ענייה ומוזנחת ולא היה שום רווח לכבוש אותה, ופשוט שאי אפשר להצליח להחזיק שטח כל כך גדול שאין בו שום דבר ולא אוכל, עם חורף כל כך קשה, להכנס אלפי קילומטרים לערבות מושלגות קפואות ריקות בלי שום אספקה, והצבא הרוסי היה חזק וגדול. ברור היה שהם הולכים למות שם בלי שום סיבה. ואכן הרוסים נסוגו אחורה ונתנו לחורף ולגודל השטח להרוג אותם. אין גבול לצרפת עם רוסיה ואין ביניהם שנאה היסטורית, אדרבה מבחינת תרבות הם קרובות וידידות. אם כל החיילים והקצינים והעם ביחד היו מסרבים לצאת למלחמה על רוסיה, נפוליאון לבד לא היה יכול לעשות שום דבר.
הוא שואל אולי נאמר שרוח העם היתה לפלוש לרוסיה. הוא אומר שהעם יש לו חיים של ישות רוחנית אחת שלמה, נפש העם, שמניעה את כל האנשים כמו שיבולים ברוח. ואולי נפש העם החליטה להלחם עם רוסיה ונפולאון היה רק אמצעי לזה. אבל זה גם לא נכון, לא כתבו על זה בעיתונים, אנשים לא שוחחו על זה ביניהם, לא חשבו על זה ולא רצו את זה, זה היה רעיון זר לעם.
הוא מסיק שם אחרי אריכות גאונית ועמוקה בעניין הזה שעניין המלכות הוא סתום ותמוה ויש בו סוד נסתר ומופלא. (אני לא בטוח שאני מדייק בכוונתו, קראתי בנעורי ואולי לא הבנתי או שאני לא זוכר טוב.)
.
זה ממש כמו ההסתכלות של היד המלך, רק שהיד המלך יש לו ראיה של תורה שנותנת לו לראות שזה גילוי עליון. היד המלך אומר שכמו שאי אפשר להשיג מציאות הבורא כך אי אפשר להשיג עניין המלכות, אם מתבוננים בו היטב. וזה גילוי עליון בעולם התחתון והוא עדות וגילוי על מציאות הבורא. והוא אומר שכח המלכות הוא כח טבע יסודי והוא חיוני לחיי בני האדם. אנשים חושבים שמלכות זה עניין מובן היטב ופשוט. צריך מישהו שינהל ולכן ממנים מישהו, כמו שבוועד בית צריך מי שיאסוף כסף וישלם למנקה ובכל חברה ממנים מנהל, מה כל כך סוד ופלא בזה. אבל אחרי התבוננות היטב רואים שזה לא כך. אנחנו עיוורים מלראות את אחד הגילויים הכי מופלאים וגדולים שיש בעולם הארצי על מלכות שמיים. היד המלך אומר שעניין המלכות הוא גילוי אלוהות בעולם שניתן להשוואה עם הדיבור פה אל פה בהר סיני וכל האותות והמופתים. כל זה מול העיניים שלנו ואנחנו לא רואים.

ז' טובי העיר זה לא הלכה שנקבעה בתורה או בחז"ל, זה סתם מנהג האנשים באותו זמן ומקום. ומבחינה הלכתית יש לזה דין מלכות כמו שרואים ברמב"ם ששייך בזה לא למנות גר וירושה וכיו"ב הלכות שנלמדות מהלכות מלך, ופשטות הן מדאורייתא. ועל כל ממונה יש את ההלכות האלה, גם ממונה להשקות את השדות.

"רמב"ם הלכות מלכים פרק א
אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך.
הלכה ה
אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש."
הממונה על השדות לא נמשח על פי נביא. בכל קהילה ממנים אותו לפי מנהג הקהילה, בכל מקום בשיטה אחרת. ובכל זאת חל עליו הלכות מלך מדאורייתא.
נראה מזה שעניין המלכות הוא לא רק המלך עצמו אלא בעיקר הכח הטבעי שנמצא בכלל בני האדם שמדבר עליו ביד המלך. ולכן גם כשאין מלך יש הלכות מלכות על טבעו של העם. העם מצד עצמו וטבעו ממנה על עצמו ממונים לכל מיני עניינים ומכיוון שמלכות היא הכח הטבעי שפועל בעם לכל המינויים האלה יש דין מלכות.
מצד הלכות בית דין ודיני ממונות אין גוף שנקרא בית דין. אם יש מחלוקת בין ראובן לשמעון בממונות, הם לוקחים מהכולל שלושה אברכים כפי ראות עיניהם ועושים אותם בית דין, ואיך אותם אברכים מתנהגים על זה יש כל הלכות בית דין בחושן משפט שלא ישמעו צד אחד וכו' וכו', ואחרי הפסק האברכים חוזרים ללימודם, והם נשארים סתם אברכים כמו כולם. וצריך לחדש שלא יקחו לזה רועי בקר. יש רק סנהדרין וסמוכין בזמן שהיתה, ואחרי ביטול הסנהדרין והסמיכה אין בכלל מוסד או גוף שנקרא בית דין. הלכות בית דין שייכות להלכות ממונות. זה מדיני ממונות, לא מהלכות שופטים. אין להם שום כח ומעמד ושררה על הציבור.
גם רב, זה כל תלמיד חכם שמישהו שואל אותו הוא רב, וזה שייך להלכות תלמוד תורה שאם מישהו יודע הוא מלמד בחינם, ולא להלכות שופטים.
מה שיש בית דין קבוע שעוסק בצרכי ציבור, ויש רב העיר שיש לו שררה בעיר, זה כמו ממונה על השדות. העם מכח עצמו, מהכח הטבעי שיש בו, ממנה על עצמו לפי טבעו מה שהוא ממנה. וכל מה שנהגו העם ומינו העם בהסכמתם מקבל דין מלכות.
בקהילות ישראל נהגו להעמיד בית דין קבוע של דיינים ת"ח ולהעמיד רב העיר, והסמכות של אלה היא מדין מלך, שלא גרע זה מז' טובי העיר. ומי שיש לו מצד דין התורה דין מלך, אחרי שמנהג העם החשיב אותו כמלך, אז יש לו גם חובות מכח זה לדאוג לצרכי ציבור, ולסלק את הנזקים וכל כיו"ב. ומה שדיברו בגמרא על בית דין קבוע וכיו"ב שיש לו סמכות, דיברו לפי מנהג העם בזמנם ומזה נלמד לכל שררה שימנה העם בכל מקום ובכל דור לפי מנהגו. לא שיש דווקא הלכה של רב העיר ובית דין קבוע. מלכות של קהילה תורנית אין לה סיבה לשנות מהמנהג שנהגו בגמרא בז' טובי העיר ורב העיר ובית דין. וקהילה שאינה של תורה מסתבר שלא נאמר על המלכות שלה שום דין והלכה, אלא זה לגמרי רק על פי הטבע, וכמו מלכות של אומות העולם. כך שלמעשה ההלכות שנוגעות לבית דין קבוע ורב העיר וז' טובי העיר אין סיבה שלא יישארו בכל מקום ולכל הדורות.
אחרי שהמנהג לתת דווקא לבית דין כח של מלכות, הם אחראים על כל הדברים, ואם הם רוצים הם ימנו מטעמם שומרים ואחראים על עירובין ומקוואות ושחיטה וכל כיו"ב. אם הקהילה החליטה מטעמה לתת סמכות עצמאית לשומרים וכל כיו"ב אז באמת תהיה להם סמכות כמו הממונה על השדות.
לפי זה אפשר שאין איסור שאשה או גר או גם נכרי גמור יהיו בעלי שררה מטעם המדינה החילונית אפילו בארץ ישראל, וכ"ש בשאר ארצות, כי פשוט שהתורה נתנה הלכות של מלכות על הכח הטבעי של מלכות דווקא כשהוא מתגלה בקהילה של ישראל שהיא קהילה של תורה, ולא בכל גילוי מלכות בכל קהילה של כל עם ולשון בעולם (הרי לא שייך שם מקרב אחיך תשים עליך מלך ויכולים לשים אפילו נכרי גמור וכ"ש גר, ואעפ"כ מברכים על זה שנתן מכבודו לבריותיו והרי שזה נחשב מלכות ואין לזה הלכות מלכות). וקהילה חילונית מסתבר שדינה מצד הלכות מלכות כקהילה של שאר אומות ואע"פ שהאנשים שם ברובם יהודים. כי זה נדון לפי אופי הקהילה הכללי כאילו הקהילה היא בעצמה הדבר שעליו דנים, ולא על פי דינו של כל אדם בפני עצמו.
.
.
במורה נבוכים ב מ גם כתב מעין זה:
"כבר התבאר תכלית הבאות שהאדם – מדיני בטבע ושטבעו – שיהיה מתקבץ ואינו כשאר בעלי החיים אשר אין לו הכרח להתקבץ. ולרוב ההרכבה בזה המין – מפני שהוא המורכב האחרון כמו שידעת – היה ההבדל רב בין אישיו עד שאפשר שלא תמצא שני אנשים מסכימים במין ממיני המידות כמו שלא תראה צורותיהם הנראות – שוות. ועילת זה – התחלף המזג ויתחלפו החמרים ויתחלפו גם כן המקרים הנמשכים אחר הצורה – כי לכל צורה טבעית קצת מקרים מיוחדים נמשכים אחריה בלתי המקרים הנמשכים אחר החומר. ואין כיוצא בזה ההתחלפות האישי הגדול נמצא באחד ממיני בעלי החיים; אבל ההתחלפות בין אישי כל מין מתקרב מלבד האדם. שאתה תמצא שני אישים ממנו – כאילו הם משני מינים בכל מידה – עד שתמצא אכזריות איש תגיע עד שישחט צעיר בניו מרוב הכעס ואחר יחמול על הריגת כינה או תולעת אחת וירך לבו מזה; וכן ברוב המקרים:

ומפני שטבעו נותן שיהיה בין אישיו זה החילוף וטבעו צריך אל הקיבוץ צורך הכרחי – אי אפשר בשום פנים שישלם קיבוצו אלא במנהיג בהכרח ישער פעולותיהם וימלא המחסר וימעיט מן המרבה ויחזוק פעולות ומדות ויעשום כולם על חק אחד תמיד עד שיעלם ההתחלפות הטבעי ברוב ההסכמה ההנחיית ויסודר הקיבוץ:

ולזה אומר שהתורה אף על פי שאינה טבעית יש לה מבוא בענין הטבעי. והיה מחכמת האלוה בהעמיד זה המין – למה שרצה מציאותו – ששם בטבעו שיהיה לאישיו כח הנהגה. ומהם – מי שיהיה הוא עצמו אשר ניבא בהנהגה ההיא והוא הנביא או מניח הנימוס; ומהם – מי שיהיה לו כח לחייב לעשות מה שצוה הנביא ההוא ולהמשך אחריו ולהוציאו לפועל והם – המלך הלוקח הנימוס ההוא והמתפאר בנבואה הלוקח מתורת הנביא "

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה 70 - מלכות ככח טבע וכגילוי אלוהות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על 70 – מלכות ככח טבע וכגילוי אלוהות

  1. פינגבאק: 110 – שאלה הלכתית, ומזה קצת הערה על האקלים הרוחני החרדי | אדם חי – האתר של ניר שטרן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s