43 – על ארבעת היסודות (אש רוח מים עפר), ועל החילוק בין מדע לאמנות

מתוך מכתב:

לעצמי חשבתי שזה קצת דומה ליסודות של ציור. יש למשל צבע צהוב שפורץ החוצה ומבטא שמחה, ויש כחול שהוא עמוק ושוקע פנימה ומבטא עצבות, ויש אדום שהוא גם החוצה וגם פנימה ביחד ומבטא סערה, ויש ירוק שהוא לא החוצה ולא פנימה אלא עומד במקומו ומבטא שקט.

אם מסתכלים על ציור ושמים לב ליסודות האלה יותר קל להרגיש ולהבין מה הצייר אמר בציור שלו. כמובן שירה זה כמו ציור.

זה לא מדע כי זה לא בא לומר מבחינה פיזית מה נמצא במציאות.  למשל הסתכלות מדעית על ציור אומרת שיש כאן בד ושמן ופיגמנט שהוא מינרל שטחנו אותו לאבקה ועירבבו בשמן ומרחו על הבד וכו'. הסתכלות מדעית על שיר אומרת שיש כאן אינפורמציה מילולית שמודפסת באותיות על נייר וכו'. מי שמסתכל על הצבעים ומרגיש מה הם אומרים, זה הסתכלות יותר רחבה, והיא לא בהכרח שונה לגמרי מהסתכלות מדעית.  חושבים שהסתכלות אמנותית זה משהו לא ברור שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה ואי אפשר להוכיח שום דבר.  מצד אחד זה נכון, אבל מי שהוא איש מקצוע מנוסה ויודע ומבין בציור למשל, יכול בדיוק להעריך רמה של ציור ולהבין מה הציור אומר וכל בעלי המקצוע האחרים יסכימו איתו פחות או יותר (תמיד כמובן יכול שיהיו חילוקי דעות, אבל אלה חילוקי דעות עם בסיס משותף יציב וברור. גם במתימטיקה ברמה גבוהה יש חילוקי דעות, ובפיזיקה בוודאי).

יש תחרות פסנתר והשופטים נותנים נקודות על הנגינה. מי שלא מבין בזה חושב שזה סתם איך שהתחשק להם, אבל מי שמקצועי יודע שזה לא סתם כך מה שמתחשק. יש לשופטים יכולת ממש לראות מה הנגינה אומרת ואיך היא אומרת, צריך ללמוד את זה. או בחידושי תורה מי שמקצועי יכול לדעת אם אלה חידושים גאוניים עם ערך גדול ויופי גדול, או סתם מישהו כשרוני שאין ערך אמיתי לחידושים שלו, והיופי שלהם חיצוני בלבד.

היום יש הפרדה חדה בין סוג כזה של ידע לבין מדע במובן המדוייק של פיזיקה ומתימטיקה, אבל אצל אריסטו אין הפרדה כזו. גם חובב אמנות שמסתכל על ציור הוא רוצה לדעת מה אמרו בציור הזה, וגם פיזיקאי שקורא מאמר על חידוש בפיזיקה רוצה לדעת מה אמרו כאן. שניהם יכולים להיות תיאור של המציאות. ציור (וכמובן כל אמנות) יכול לתאר מציאות לא דווקא רגשית סובייקטיבית, אלא גם אובייקטיבית. יש מנגינות של באך שהן בלי שום אמוציה, בלי רגש. זה נשמע משחק מתימטי עם התווים (יש גם קטעים מפורסמים של ג'ון קולטריין או תלוניוס מונק כאלה וכמובן יש בכל ז'אנר ובכל תחום במובן הרחב, גם בבישול למשל וכמובן באמנות החיים עצמה שהיא העיקר וכל הפילוסופיה והאמנות זה רק תרגילים להתאמן בה). וזה מתאר יופי ושלמות והגיון פנימי. השלמות של ההגיון הפנימי והיופי שבו, באך לקח אותם מהתבוננות במציאות, הוא ראה במציאות את השלמות וההגיון הפנימי. גם על תיאוריה פיזיקלית או הוכחה גיאומטרית אומרים לפעמים שהיא יפה. כי יש בה הגיון פנימי שמשדר יופי. זה קליטה שקולטת שיש במציאות סדר והגיון פנימי שיש בהם יופי, ומעבירים את הקליטה הזו או דרך תיאוריה פיזיקלית יפה או דרך מנגינה יפה של באך וכמובן בעוד אינסוף דרכים, גם בדרך שבה אתה עומד בתור בדואר ומדבר עם הפקיד, או בדרך בה אתה מקלף בננה ואוכל, שהצורה איך עושים את זה היא מעשה האמנות הכי משמעותי). גם אמנות שמביעה סערת רגש, יש בה בהכרח אלמנט של תיאור אובייקטיבי של הסערה הזו וזה מדע כמו פסיכולוגיה (סתם לצעוק מכאב או לבכות זו לא אמנות, רק אם מכניסים לזה סדר וצורה כלשהם והסתכלות בוחנת מבחוץ, זה נעשה אמנות).  כך שאין באמת הכרח לחלק באופן חד בין מדע לאמנות לפילוסופיה וכו'.  כל דוקטור באוניברסיטה, גם לפיזיקה ומתימטיקה וגם לספרות ואמנות והיסטוריה, נקרא PhD. דוקטור לפילוסופיה. כי כל התחומים האלה פעם היו נקראים פילוסופיה, אהבת חכמה.

.

המדע אומר שהחומר מורכב מאטומים ומולקולות, וחושבים שגילו שאריסטו לא צדק שאמר שהחומר מורכב מארבעת היסודות. אבל זה כמו מי שאמר שהציור מורכב מכחול וצהוב וירוק ואדום, וגילו שזה לא נכון כי הוא מורכב מבד ופיגמנטים ושמן.

.

בשבילנו להרגיש את זה באמת זה רחוק וקשה ואחרי כל הלימוד עדיין יישאר כך, לכן אני שמח במה שכתבת כי אתה כבר מתחיל לנסות לגעת בזה ובכיוון הנכון.

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה 43 - על ארבעת היסודות (אש רוח מים עפר), ועל החילוק בין מדע לאמנות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על 43 – על ארבעת היסודות (אש רוח מים עפר), ועל החילוק בין מדע לאמנות

  1. Pri Megadim הגיב:

    לְגַלּוֹת אֶת לֵב הַפֶּרַח
    ********************
    לִפְעָמִים צָרִיךְ לְטַפֵּס עַל סֻלָּמוֹת
    לְהַגִּיעַ לְלֵב הַפֶּרַח
    וְלַעֲשׂוֹת אָנָלִיזָה לְרֵיחַ הַבֹּשֶׂם
    הַנּוֹדֵף מֵאַבְקָנָיו…

    וְלִפְעָמִים יֵשׁ רַק לְהִשְׁתַּהוֹת מְעַט
    עַל הַסְגָלְגוּלִיוּת הַסְּגֻלָּה
    שֶׁל הַסִּגָּלִית,
    אוֹ עַל הַוְרָדְרָדִיוּת הַוְּרֻדָּה
    שֶׁל הַוֶּרֶד
    וְלִנְשֹׁם …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s