39 – מייל ששלחתי להורי המשפחתון בעניין התחלת זחילה של תינוקות

אתחיל ממשהו אחר ואגיע לזחילה. 

אם למשל אנחנו נוסעים בכביש שקשה לעקוף בו, ומי שלפנינו נוסע לאט, זה מעצבן, ואנחנו מנסים לעקוף גם כשלא באמת משנה אם נגיע רבע שעה יותר מאוחר. גם אם מישהו מאחור ממהר ורוצה לעקוף זה מעצבן, לאן הוא כל כך ממהר. 

לכל אדם יש איזשהו קצב פנימי, וקשה לנו להתאים את הקצב שלנו לקצב של מישהו אחר. כדאי לנסות פעם להחליט לזרום ולהסתנכרן עם מהירות הנסיעה של הנהג האיטי שלפני ולקבל לתוכי את הקצב שלו כאילו הוא שלי. מעניין להסתכל היטב פנימה ולנסות לראות מה בדיוק קורה בתוכי, באנרגיות הנפשיות. זה לא כל כך פשוט.

זה נוגע להרבה מאוד אספקטים ביחסים שלנו עם העולם. 

 

לא רואים עלי, אבל יש בי צד סוער לחוץ וממהר. כשהייתי בגיל עשרים וקצת ונולדה הבת הבכורה, הייתי יושב לפעמים בגינה איתה. הייתי אז חרדי והיו אמהות עם הרבה ילדים. זה בא עם סנדל שנפל וזה רוצה לשתות וזה צריך פיפי וזה קיבל מכה וזה צועק אמא תראי איך אני מתגלש וזה בוכה שאבריימי חטף לו את הבמבה. הרגשתי איך הן לא ממהרות לשום מקום, לא מרגישות צורך לעשות משהו, לא מסתכלות בטלפון (שאז לא היה) ולא קוראות עיתון, ורובן אפילו לא מפטפטות. משחררות את הקצב של עצמן ומתמסרות לקצב של הילדים, מסונכרנות עם הקצב של הילדים, נוכחות בו, נמצאות בתוך כל זה במאה אחוז, בנינוחות, בתוך הרגע, בלי לחץ שהזמן כבר יעבור ונגיע הביתה ואוכל לעשות מה שאני רוצה.

 

מאז, כבר יותר משלושים שנה, אני מנסה ללמד את עצמי את זה, לא רק עם ילדים. כמובן לא הצלחתי במאה אחוז וגם לא בחמישים, אבל בכל זאת זה נתן לי המון בהרבה תחומים בחיים. 

 

כשמדברים על מתי כבר הילד ילמד לזחול, שמחים כשהוא כבר מתרומם וכו' (ואחר כך עם הליכה ודיבור ומתי הוא יודע את כל האותיות וכו'), הרבה פעמים אני מרגיש שאנחנו באים עם הקצב שלנו מול הקצב של הטבע ולא מסתנכרנים.

 

יש ילדים שבגילאים די גדולים מגלים אצלם ליקויים קוגניטיביים, והתרופה היא לתת להם לזחול. הם לא זחלו מספיק לפני שלמדו ללכת ומשהו במוח לא התפתח מספיק, וכשחוזרים לזחול גם אם זה בגיל שמונה זה מפתח את מה שצריך במוח וזה מסתדר. 

רואים שזחילה זה לא רק יכולת פיזית מסויימת שאפשר ללמד כמו לשחק כדורסל. כל המערכת בכל התחומים מתפתחת ביחד. אני די בטוח שיש עוד הרבה דברים שקשורים עם זה והכל מבשיל כמערכת מורכבת ושלמה. 

מסתבר שאותם ילדים שלא זחלו מספיק, זה בגלל שמישהו עודד אותם יותר מדי להתחיל כבר ללכת. אם מצד הטבע הם לא זחלו מספיק (עד כדי כך שנעשה נזק קוגניטיבי), מן הסתם הגוף יודע מה נכון לו והם היו מעדיפים להתחיל ללכת יותר מאוחר. אבל כשזה גורם כל כך הרבה אושר להורים התינוק משתדל לרַצות אותם ו"להצטיין" והוא מאלץ את עצמו להתקדם מהר יותר. יש כאן קצב של הטבע, כמו קצב גדילה של פרי על העץ, ונראה לי נכון שלא רק נתאפק מתוך חוסר סבלנות (התינוק מרגיש את זה) אלא באמת נשחרר מבפנים ונזרום בכיף עם הקצב של הטבע. אף ילד לא ניזוק מכך שאיחר לזחול או ללכת או לדבר או ללמוד מספרים. להיפך, מה שמתבשל יותר יוצא טוב יותר.

.

אם אומרים: טוב, אקח צעד אחורה ולא אתערב ולא אלחיץ ואתן לתהליך הטבעי לעשות את שלו, יש בזה הימנעות, ניתוק, התרחקות. חוסר השתתפות. והילד צריך שם אותנו עם כל הנוכחות. זה לא פשוט, כשכמעט מצליחים לזחול ועוד לא באמת יכולים, זה תסכול ושאיפה, כבר אין את השלווה של להישאר במקום ועדיין אין את העוצמה והשמחה והחיים של היכולת לנוע לאן שרוצים. מבחינת זהות עצמית זה שלב לא ברור, ומאוד קשה כשזה לא ברור. כל זה מאוד סוער ולא קל. ואחרי שיכולים זה שינוי כל כך גדול, זו עוצמה, אבל כשיכולים לנוע רחוק יש גם פחות חיבוק ובטחון. צריך הרבה לעכל את כל זה. 

הילד צריך אותנו בתוך זה מאוד נוכחים, מאוד מקרוב. משתתפים ותומכים ושמחים ומעודדים, בכל דבר הכי קטן. זה לא הפתרון לומר אתרחק כדי לא להלחיץ והטבע יעשה את שלו. צריך להיות קרובים ולהשתתף, ובכל זאת עד כמה שאפשר בלי להלחיץ. לכן זה דורש מאיתנו עבודה מיוחדת, להיות עם כל הלב והנפש בתוך זה ועדיין להיות מקשיבים ומקבלים את הקצב של התהליך שהוא לא הקצב שלנו.

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה 39 - מייל ששלחתי להורי המשפחתון בעניין התחלת זחילה של תינוקות, Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על 39 – מייל ששלחתי להורי המשפחתון בעניין התחלת זחילה של תינוקות

  1. primegadim הגיב:

    אהבתי מאד. תודה

    להיות עם
    ואתה מתאחד עם הבריאה
    ולהיות על יד
    פעם זה אשליה ופעם זה אי רצון
    ופעם כשרק אתה על יד,
    קורה נס –
    והבריאה מתאחדת איתך…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s