קצת על שיטת הלימוד של גמרא בעיון

מתוך מכתב.

הנושא הוא לשתף איך ניגשים ללימוד גמרא בעיון.

*

אין לי כללים בזה. אני משתדל כמה שפחות להכביד על עצמי. אני לא בונה מסלול מחייב כלשהו של הכנה, אלא רק אם אני מרגיש שחסרות לי ידיעות אני מנסה למצוא אותן באופן הכי נוח וקל.
כעקרון אני לומד רק גמרא עם רש"י. זה רק כי אין לי יכולת ללמוד גמרא בלי ראשונים בכלל. בדרך כלל אין לי שום עניין לדעת יותר משיטה אחת, ורש"י זה בהחלט מספיק טוב.
לחפש להקיף את רוב השיטות החשובות נראה לי שייך רק אם רוצים ללבן הלכה. זה עמל עצום, אם באמת רוצים ממש להבין את עומק ההבדלים בהנחות היסוד ובהסתכלות בין הראשונים, ואיך לכל אחד יד מהלך שהוא לשיטתו בכלל בדרך ההסתכלות ובכל הנחות היסוד והמושגים שמדובר בהם וקריאה של כל המהלך בפשט מההתחלה. לפעמים ראשון אחד לומד שכל הנושא של הסוגיא, כל הקושי שבו עוסקים, הוא אחר לגמרי מהדרך של ראשון אחר. לפעמים בכלל אלה שתי סוגיות נפרדות על נושאים שונים. והם בעצמם לא טורחים להסביר את ההבדל ביניהם, ואחרי שהתבררה לי שיטה אחת אני אוטומטית מפרש שיטה של ראשון אחר כאילו קושיות היסוד והמושגים היסודיים הם אותו הדבר, וזה בכלל לא מוכרח. לימוד כזה של כל השיטות הוא מאוד ארוך וקשה. אם זו סוגיא אחת שחשוב לי במיוחד לברר זה בסדר, אבל ללמוד כך דף אחרי דף אני מוצא שזה יותר מדי מכביד וקשה ואיטי ומבלבל ולא נשאר בזכרון ויוצא שכרו בהפסדו. לרוב לא באמת לומדים כך אלא סתם מכינים טבלה של מה משותף ומה שונה בין השיטות וזה נראה לי משעמם ומיותר.
לפעמים יש שיטה מסויימת של אחד הראשונים שהיא משהו יסודי, מפורסם או מעניין במיוחד, ואז רק אם זה מעניין אותי אני מנסה ללמוד גם את זה. לפעמים יש שיטה בראשונים שלהעמיד אותה מול שיטת רש"י מחדד את ההבנה ואת מה שרש"י ניסה לפתור. לפעמים זו סוגיא מאוד יסודית וחשובה כמו תקפו כהן או נסכא דרבי אבא וכיו"ב, ואז אני לומד את השיטות העיקריות. לפעמים יש נושא כללי שיש בו דיבורים בכל מיני ראשונים או אחרונים ואם זה נושא מעניין אני יכול לעיין בו לא כלימוד הגמרא על הסדר אלא כבירור של נושא כללי, כמו חבורה. בכל מקרה אני מחוייב רק למה שמעניין ויש חשק. לא אכפת לי בכלל לדלג על משהו. ממילא תמיד מדלגים על הרבה מאוד מאוד דברים שיש בכל עמוד.
יש ספרים של מגידי שיעורים מזמננו שמסכמים את מה שמדברים בישיבות, החקירות המקובלות, וכו', ומשם אפשר לקבל תמונה כללית אם יש שיטת ראשונים חשובה ומעניינת או יותר טוב מזה קושיות של ראשונים וכו'.
הקושיות של תוספות או שאר מפרשים על רש"י הרבה פעמים עוזרות לעמוד על עומקו ודיוקו.
נוח ונעים לי לדייק היטב בכל מילה של רש"י מאשר לעמול על אריכות לשון של ראשונים אחרים, ואני מרגיש שהוא קולע לעיקר הסוגיא יותר משאר מפרשים. בעיני רש"י הוא המפרש הכי עמוק של הסוגיא, ובכלל לא פחות מהרמב"ם. כמה שמפרש הוא יותר עמוק הוא פחות צריך להידחק ולומר דברים טכניים ולא משכנעים. ברש"י הלשון מאוד מאוד מדוייקת, ואין שום מילה שלא נצרכת לסוגיא.  ללמוד את הגמ' לפי הרמב"ם זה יותר קשה, הוא הרבה פחות אומר איך הוא קורא ואיך הוא מפרש, ולפעמים יש לו גרסאות אחרות, וצריך הרבה מאוד עמל ולהיות בקי בשיטות ראשונים, רק כדי להתחיל להבין איך הוא קרא את הפשט בסוגיא. לעומתו רש"י מלווה אותי בכל מילה, וכשאני מגיע למקום עמוק וקשה אני כבר יכול לדעת איך הקריאה היתה בכל המהלך ולא להתחיל לחפש באוויר. לכן לרוב אני מוותר על שיטת הרמב"ם, למרות שהיא עמוקה מאוד ונותנת הרגשה של לקלוע לעיקר. בתוספות ושאר ראשונים לפעמים אני מרגיש שיש דוחק וקצת תירוצים טכניים, וזה פחות מדבר אלי.
באופן כללי אני מאמין שאסור לתרץ קושיות בלימוד. כלומר אם יש משהו שסותר משהו אחר, או כל קושיא שהיא, אם לומדים כדי למצוא תירוץ, מפספסים. צריך ללמוד כדי להבין את הדבר כמו שהוא כתוב, לא כדי למצוא תירוץ. הקושיא יכולה לגרום ללמוד עוד פעם, לחשוב עוד פעם, לעורר ספקות על דברים שהיו נראים פשוטים, לבדוק מחדש את ההנחות. אבל הכל במטרה ללמוד את הסוגיא כמו שהיא כתובה ולא כדי לחפש תירוץ. החיפוש אחרי תירוץ גורם לעקם את ההסתכלות על מה שכתוב. אם אחרי ההקשבה פעם ועוד פעם ביושר ודיוק למה שכתוב לא מוצאים תירוץ, אז מותר להשאר בצריך עיון. אנחנו לא קבלנים של תירוצים, ויוהרה לחשוב שאם נתרץ את מה שהקשינו נישאר בלי הרבה מקומות סותרים וקשים שבכלל לא שמנו לב שהם קיימים.
בתוס' או שאר ראשונים הרבה פעמים הלימוד מתחיל מכך שבמקום אחר כתוב משהו שנראה סותר, ומתחילים לחפש יישוב. זה לימוד יותר מדי מתקדם בשבילי, זה אומר שקודם כל הם כבר למדו את הסוגיא כאן במקום איך שהיא כתובה, וקראו אותה היטב ביושר ודיוק נמרץ, והקריאה שלה היתה מיושבת ומובנת היטב והיה ברור לגמרי מה הגמרא אומרת לנו כאן. הרי רק אחרי לימוד כזה מותר לשאול סתירה ממקום אחר, אם אני עוד לא יודע מה כתוב איך אני יכול לשאול שזה לא כמו שכתוב במקום אחר. התוס' או רמב"ן רשב"א וכו' כבר עברו את התהליך של לברר בדיוק מה אמרו כאן, וגם כבר ביררו בדיוק מה כתוב בסוגיא אחרת, וכעת הם כבר בשלב של לשאול על הסתירה. אני עוד לא יודע בדיוק על מה דיברו כאן במקום, מה הנקודה המדוייקת, על איזה גדר דין מדברים, מה שורש הויכוח, על מה בדיוק הקושיות של הסוגיא כאן וכו'. בשלב הזה תוספות ורשב"א לא עוזרים לי. הם לא משתפים אותי בזה. הם כבר בשלב הבא של לשאול ממקום אחר.
רש"י עוסק בסוגיא המקומית בדייקנות והעמקה. לדעתי אם מעמיקים עוד ועוד ומדייקים עוד ועוד בסוגיא המקומית, לרוב מתברר מעצמו שזה לא בסתירה למקום אחר. ואם לא התברר אז לא אכפת לי שיישאר בצריך עיון. לפעמים יש גם סוגיות חלוקות, כלומר לא כל סתירה בין סוגיות היא קושיא, לפעמים זו פשוט מחלוקת בין הסוגיות. בכל אופן במדרגה שלי בלימוד נראה לי יותר חשוב לעמול על הבסיס, שהוא לנסות להבין מה כתוב כאן, ופחות חשוב לי ליישב סתירה ממקום אחר, כי להקיף את כל הש"ס וליישב את כולו עם כולו, זו מדרגה שלדעתי רחוקה מאיתנו מאוד. בכלל להתחיל לקרוא מה שכתוב, זה כבר מדרגה שרחוקה מאיתנו וצריך קודם כל לשאוף אליה.
פעם לימדתי בחורים בני שש עשרה בערך. והם התלוננו למה אנחנו לומדים רק גמרא רש"י כמו ילדים קטנים, ואילו חברים שלהם במקומות אחרים לומדים כבר דברים רציניים של גדולים כמו רשב"א וקצות ורבי עקיבא איגר וכו'. ואמרתי להם שרש"י מוחזק במסורת לומדי התורה כיותר גדול מכל אלה. ומה שקוראים אותו במהירות ובלי לדקדק היטב, זה לא לימוד אמיתי שלו. אז אנחנו לומדים את התורה היותר חשובה ועמוקה, ולמה זה נחשב פחיתות מדרגה?

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה קצת על שיטת הלימוד של גמרא בעיון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על קצת על שיטת הלימוד של גמרא בעיון

  1. מם80 הגיב:

    הרב אליעזר דן רלב"ג היה ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים. פעם נסע לחו"ל בשליחות הישיבה, ורבי שמואל סלנט החליפו בזמן היעדרו כמגיד שיעור. תלמידי הישיבה התכוננו היטב לשיעור, להראות את כחם בפלפול ובחריפות. רבי שמואל מסר את השיעור, עובר על משנה, גמרא ופירוש רש"י. מפשטות לימודו נפלו מאליהן כל הקושיות, שהכינו בני הישיבה, ובמקום להתווכח ולהתפלפל, רק הקשיבו והאזינו לשיעורו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s