על עניין "ביטול תורה"

ממכתב
אני כותב לך מה שנדמה לי כרגע בלי ללמוד את הסוגיא מתוך המקורות.
כמדומני שאין בהלכות תלמוד תורה דינים מוגדרים מעשיים של ביטול תורה.
מבחינה הלכתית מי שקרא קריאת שמע יצא ידי חובת המצווה. מכאן והלאה אין לו חובה הלכתית מעשית מוגדרת. זה נראה כמו המצוות עשה לירא את השם ולאהוב את השם שהם לא מעשים הלכתיים מוגדרים.

לפו"ר (צריך לבדוק את זה), נראה שיש מצוות עשה מעשית ללמוד תורה כל יום, והיא מצווה מעשית ומקיימים אותה בקריאת שמע או שאומרים רבי חנניא בן עקשיה או משהו כזה. מלבד זה נראה שיש מצווה ללמוד כל הזמן, וזה אולי נובע מהמצווה של אהבת השם שהיא מצוות עשה שמחוייבים בה כל הזמן. כי כתוב איך אוהבים את ה' – על ידי שלומדים תורתו. אבל במצוות אהבת השם אין הלכות מעשיות מוגדרות. זה מחובות הלבבות. זה יסוד פנימי של המבנה הנפשי והמהלך העמוק של החיים. זה כיוון כללי שעובדים לפיו, זה מסע ודרך, בניה וצמיחה, שכל אחד מנהל לפי מה שהוא.
אין הלכה אם ללמוד גמרא או מקרא. מסתבר שגם תהילים זה טוב. רבי ירוחם אמר פעם שיחת מוסר שהסביר בה משנה אחת במסכת אבות. באותו יום אחד הבחורים הכי עילויים אמר שיעור בגמרא. הוא שאל את הבחור כמה זמן הכנת את השיעור, והבחור אמר שבוע. רבי ירוחם אמר אני הכנתי את השיעור שלי חצי שנה. הרב וולבה הסביר שהוא הלך עם המשנה הזו של מסכת אבות חצי שנה, ופשוט חי איתה. כמו שכתבתי מקודם, being not doing. למשל אתה הולך לטיול למקום רחוק. ומישהו זר הולך על ידך. אתם הולכים זה ליד זה שותקים. אחרי כמה ימים ככה, פתאום תרגישו התקרבות ושייכות והבנה הדדית. אפילו אם לא דיברתם שום דבר. ככה הוא הלך עם המשנה הזו. אז אפשר ללמוד תורה גם ככה.
בעבודה זרה יז א' מסופר איך רבי אלעזר בן דורדיא למד תורה. רבי יהודה הנשיא עמד על זה שקראו לו רבי, שזה אומר שהוא הגיע למדרגה מושלמת בידיעת התורה.
לפעמים קיומה זהו ביטולה וביטולה זהו קיומה. אם זה נובע מאהבת ה', או משהו בדומה, מהמצוות של חובות הלבבות, זה צריך להיות משהו חי, חלק מהחיים. לפעמים להפסיק ללמוד ולגלות האם בכלל יש רצון אמיתי חי ואם כן איפה הוא וכו', זה לחפש את החיבור החי שלי עם התורה. אם בגלל זה עשר שנים לא למדתי בכלל, ואחר כך התפתחתי והשתחררתי ומצאתי משהו בתוכי שכן רוצה ללמוד, ואיך הוא רוצה, כל העשר שנים האלה היו קיום של לימדו תורה ולא ביטול תורה. אם אני סוחב את עצמי בכח לכולל ושונא את זה, אני צובר משהו נפשי של ריחוק מהתורה וזה ביטול תורה. ככה גם עם יראת שמיים ואהבת השם וכו'. המצוות של חובות הלבבות יש להן מהלך כזה, זה לא מצוות מעשיות טכניות שעושים מעשה פיזי מוגדר וזהו. ונראה לענ"ד די ברור שהמושג של ביטול תורה שייך לחובות הלבבות ולא למצוות הגוף. למרות שלא ביררתי כעת בדיוק מאיזה פסוקים לומדים ואיך הלימוד ואיך זה מובא ומה ההלכות בדיוק וכו'. אם יש בעל בית שעובד וחי כמו אדם נורמלי, אף פעם לא שמעתי שאומרים שהוא עובר הלכתית על ביטול תורה. יש המון סיפורים על עגלון פשוט שמקסימום שומע שיעור פשוט בין מנחה למעריב, שאומרים שהוא יהודי כשר וירא שמים והכל בסדר ולא מגדירים אותו בשום מקום כעבריין הלכתי בגלל ביטול תורה. מצד שני בין האברכים יש כאלה שאם אכלו ארוחת צהרים 8 דקות במקום 7 דקות זה אצלם ביטול תורה. אולי אצלם זו הגזמה מלאכותית ולא בריאה, אבל אצל הגאון מווילנא זה מסתמא היה אמיתי. זה אומר לי שזה עניין של דרך חיים. מי שבוער בלימוד אצלו כל דקה שהפסיד זה ביטול תורה. כמו מי שהוא אדמו"ר בעל מדרגה ומתפלל כל יום המון שעות, ופעם אחת לא כיוון לגמרי במילה אחת מהתפילה מרגיש שהוא חוטא גדול. אבל זה לא הופך את כולנו לעבריינים הלכתיים אם אנחנו לא כמוהם.
זו בחירה עמוקה, האם אני רוצה לחיות רק כדי לאסוף כסף ולהסתכל בפייסבוק על חתולים מצחיקים וללכת למסעדה ולים ובערב לראות טלויזיה ולישון. או שאני רוצה משהו יותר מזה בחיים. הביטול תורה שלנו לדעתי נמצא בשאלות כאלה. אם אני בוחר שאני רוצה משהו יותר, כבר שמתי את עצמי על מסלול של לימוד תורה. לימוד תורה זה  מאוד רחב. כל הבנה שיש בה תוספת אמיתית לחיים, לאנושיות, לצמיחה, זה כבר שייך לגדר של לימוד תורה.  רבי אלעזר בן דורדיא רק הבין מתוך נפשו שלהיות עם זונות זה לא תוכן אמיתי בחיים. ההבנה הזו היא כבר לימוד תורה ברמה של רבי. בלי לפתוח דף אחד של תורה או תלמוד. הוא רק למד חברותא עם זונה את הסוגיא הזו מסברא בלבד. בלי לשנן את הגמרא ובלי להיבחן ובלי "הספק" ואפילו בלי חידושים בלומדעס חריף.
מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה על עניין "ביטול תורה". אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על על עניין "ביטול תורה"

  1. אברהם הגיב:

    ממש מאיר עיניים. לתת למושג של למוד תורה ענין כל כך רחב נשמע הרבה יותר הגיוני וקשור ומחובר לחיים מהמושג בישיבות של היום שצריך לשבת על כסא ולקבור את הראש בגמרא או חומש וכו, בלי באמת לחשוב על השאלות הגדולות.

    אבל למה בחרו דוקא קריאת שמע להיות האמצעי לקיים את המצווה מעיקר הדין? מה הרעיון שיש בתוך ק״ש שחז״ל רצו שנחזור על לפחות פעמיים ביום ושזה גם קשור למושג הרחב הזה של למוד תורה? איך ק״ש נותן לנו הדרכה או חשק לחשוב על המשהו יותר בחיים ולעזור לנו לשים את עצמנו על המסלול של למוד תורה?

  2. nirstern הגיב:

    מנחות צט ב:
    "א"ר אמי מדבריו של ר' יוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות (יהושע א, ח) לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך. אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש. ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ. ורבא אמר מצוה לאומרו בפני עמי הארץ."

    משמע שעיקר ההלכה היא שיוצאים בפרק אחד בבוקר ובערב. ורשב"י חידש שאפילו בקריאת שמע יוצאים, שהרי קריאת שמע היה חייב לומר גם לולא מצוות תלמוד תורה, ולא הוסיף שום דבר בשביל מצוות תלמוד תורה, והחידוש שבכל זאת יצא.
    זו רק דעה בגמ', להלכה צריך לברר איך פוסקים.
    .
    .
    עוד בגמ' שם:
    "תנא דבי ר' ישמעאל דברי תורה לא יהו עליך חובה ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן".

    וכתבו בתוס':
    "לא יהו עליך חובה. כאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואפטר כך לא יאמר אשנה פרק אחד ואפטר שאי אתה רשאי לפטור את עצמך מהן כך פירש בקונטרס. עוד יש לפרש לא יהו עליך חובה שלא תעסוק אלא בהן, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן שלא תעסוק בהן כלל, אלא יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. אי נמי לא יהו עליך חוב ללמוד כל התורה כדתנן במסכת אבות (פ"ב מט"ז) לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל:"
    יש בתוס' חידוש מופלא, שאסור לעסוק כל הזמן רק בדברי תורה, אלא יש חיוב הלכתי להפסיק מהלימוד ולקיים יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.
    יש כל כך הרבה סיפורים על מתמידים עצומים שלא הפסיקו ללמוד. זה הציור העיקרי של האידיאל של תלמיד חכם ופסגת שאיפת היהדות. וכאן כתוב שזה אסור, וצריך לסגור למתמיד כזה את הגמ' ולהוציא אותו קצת לרחוב למכור תפוחים בשוק. פלא פלאים.
    .
    ובאמת התוס' הזה הוא גמרא ערוכה בברכות לה ב:
    "ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל.
    ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' (ישעיהו סא, ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' (דברים יא, יד) ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' (דברים כח, מח) ועבדת את אויביך וגו'.
    אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן."

    משמע שאביי מכריע להלכה כרבי ישמעאל, לפחות כדין לרבים (וכמו שדין לרבים לשאת אשה ורק בן עזאי כיחיד שיודע בעצמו שזו מדרגתו מותר לו לא לשאת). ולשיטת רבי ישמעאל מה שכתוב "ואספת דגנך" זה מצווה וחיוב, וזה אומר שאל תקיים לא ימוש ספר התורה הזה כפשוטו אלא יש חיוב שאומר: הנהג בהן מנהג דרך ארץ.
    והלשן הנהג בהן מנהג דרך ארץ הוא יפה, שיש לדייק שזה לא שתורה לחוד ודרך ארץ לחוד וצריך למצוא שעה לזה ושעה לזה, אלא זה דין וגדר בתורה עצמה, שהפירוש של ללמוד תורה הוא להתנהג עם הלימוד במנהג דרך ארץ. שאספת דגנך זה חלק מהלימוד עצמו. כי התורה מדברת אל בני אדם, וצריך להיות בן אדם כדי להיות כלי להתמלא תורה, ולהיות בן אדם אומר גם עם החלק הטבעי של בן אדם. וכמו שאמרו גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. כי להכין את הכלי שהוא להיות אדם, מענטש, יותר גדול ממה שאחר כך ממלאים אותו בתורה ויראת שמים. וכמו שהגרש"ז אוירבך היה אומר, לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי, יש לשים פסיק אחרי אדם. קודם כל לעולם יהא אדם. אחר כך שיהיה גם ירא שמים בסתר ובגלוי. כי העיקר תמיד זו הכנת הכלי, ואחרי הכנה כראוי המילוי כבר נעשה כמעט מאליו. וכל כך רואים את זה ברור במציאות שלנו.
    .
    .
    ונאמר אלו דברים שאין להם שיעור כו'. ועל זה אמרו הנהג בהם מנהג דרך ארץ. כלומר לא קבעו שיעור קבוע אלא משלבים את זה ביחד עם הדרך ארץ, כי זה חלק מהחיים עצמם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s