על נפש הבהמית

ממכתב:
יש ספר שכתבתי לפני כחמש שנים, שהוא בעצם חזרה על הרעיון של אמרי יצחק, אבל בצורה יותר מפותחת ומודעת, ונראה לי שזה יותר ברור ואינפורמטיבי. אפשר לראות אותו כאן
מה שספרים כאלה יכולים לעזור, אם למשל יש ילד ואבא או אמא שלו שהופרדו, מישהו יכול לחפש ולמצוא ולתת להם מספר טלפון אחד של השני, ומשם הם כבר מסתדרים לבד. אני לא חושב שזה טוב לחשוב על שינוי כלשהו, תיקון או שיפור או משהו כזה. יותר טוב לדעתי לחשוב על נסיון לחפש יכולת הקשבה כלשהי, קצת היכרות, התפייסות, בניית אמון.

בדמיון מבחינה רגשית אפשר לנסות לצייר את עצמי כילד מאוד קטן, או אולי גם כגוף, שזה לא שונה, שהחלק השכלי רחוק ממנו ולא רוצה בכלל לדעת שהוא קייים, סוגר אותו באיזה מרתף, מפחד ממנו, ל איוד עמה לעשות איתו ומעדיף שלא יהיה. זה דומה ליחס בין הורה לילד. אני השכלי המבוגר ואני הילד הקטן. ממצב כזה לחנך ולתקן זה לא ממש לעניין. קודם כל בכלל להבין שזה קיים, ללמדו לראות ולהקשיב, ולחפש איפה המשקעים והעלבונות. ולחפש אם אפשר אולי להגיע למצב של לנסות לחבק, אפילו קצת.
נראה לי שכדאי לנסות להקשיב לגוף ממש, פיזית. איפה יש מתח בשרירים וברקמות, איפה יש תחושת עומס, איפה קצת כואב, איפה קצת חם או קר, איפה הגוף היה מבקש לנוח יותר, איפה אפשר לעשות קצת הרפיה ואיפה לא, וכו'. איזה ישיבה נוחה יותר לגוף, איזו תנוחת שכיבה נוחה יותר. לאיזה חלקים היא נוחה ואיזה חלקים א נוח להם. איזה חלקים רוצים לשקוע למטה, ואיזה יש בהם אנרגיה ומוכנים לפעול ולהתרומם.  וכו.  אם יש מקום כלשהו בגוף שמשדר משהו, לא חשוב מה, מבחינת התחושות הפיזיות משהו שהוא לא סתמי לגמרי (כי כמעט תמיד הכל שותק ולא משדר כלום), אולי אפשר לנסות בדמיון לדמיין מה הוא רוצה לומר. במונחים פיזיים בהתחלה, אם הוא מרגיש שמותחים אותו יותר מדי, שיש עליו משקל יותר מדי, אולי הוא פחות מדי בתנועה, אולי קר לו או חם לו, וכו'.
אפשר לנסות לשים לב לחלומות. לחשוב עליהם. פשוט להיות איתם, לא צריך לנתח ולהתפלסף. רק להיות ביחד עם החלום, כמו משהו שטועמים, לא מייד בולעים, משאירים רגע בפה ונמצאים ביחד עם הטעם. אותו דבר עם התחושות הגופניות כמו מתח או כאב קצת או עומס או כל משהו כזה.
אם למשל אולי ילד שלי או מישהו כזה מתחיל לבכות בכי רציני. אפשר מייד להתחיל לשאול מה קרה ולחשוב על פתרונות. אבל לפעמים אפשר פשוט לשבת לידו ולשתוק ורק להיות איתו. being not doing. אם אפשר להיות ככה עם התחושות של הגוף, חלומות, אולי פתאום משהו יקרה. אולי תצליח לרכוש את האמון של החלקים האלה שהם יכולים לחשוף לפניך משהו מהקיום שלהם, בלי שמייד תתחיל לרצות לעשות שינוי ושיפור ולנתח וכו'.
אני עובד בטיפול בתינוקות. תינוק חדש בהתחלה לא מסכים שאתקרב אליו, אם אני מתקרב הוא בוכה. הוא מסתכל עלי. אם אני מראה לו שאני לא רוצה ממנו כלום, לא מחפש להחזיק אותו ולא להרגיע אותו ולא להצחיק אותו ולא לעשות שום דבר. אבל אני לא אדיש אליו. אני מרגיש שייכות איתו, חמימות אליו. באופן פסיבי, בסבלנות גמורה, בשקט, being not doing, אחרי כמה זמן האו נרגע ואז מסכים שאחזיק אותו וכו'.    ככה אולי במשך הזמן, לא חשוב מתי, אפילו עוד חמש שנים, אם הנפש שלך תסכים מהצד שלה לשדר לך משהו, לגלות משהו מעצמה, לתת אמון. זה כבר כל מה שצריך. משם תתחיל התפתחות טבעית שקורה לבד. הנפש יודעת בעצמה להוביל תהליך כזה והיא כבר תדריך אותך במה שנכון. אם לומדים להבין חלומות, רואים שיש שם הדרכה מאוד מאוד חכמה ואמיתית. כי הנפש יודעת. אפשר לסמוך עליה וללכת אחריה. אברהם אבינו דווקא כליותיו נעשו לו כשני רבנים. לא השכל שלו.
(לגבי חלומות, כמעט תמיד הדמויות שם זה זוויות שונות של אני. הרבה שנים מדי פעם חלמתי שמישהו זר מהצד החיצוני של הדלת מחזיק את הידית. אני מרגיש את זה ומבחין שהיא קצת נעה. ומייד יש חרדה חזקה מאוד ואני עושה של מאמץ לחסום את הדלת ומתעורר בבהלה.
לקח לי שנים עד ששאלתי מה זה שם מחוץ לדלת. תמיד היה נדמה לי שזה מחבל רוצח או דמות מסרט אימה. זומבי או משהו כזה. כשקצת הייתי עם זה יכולתי להבין שמי שמבחוץ זה אני.
זה הוביל אותי לשאול למה לשירותים אני חייב לקחת ספר או עיתון וכו'. מה יקרה אם אהיה רגע לבד. ממה אני בורח.
מדרגה יותר גבוהה של הבנה זה לנסות בדמיון להתחיל לנהל דיאלוג כלשהו עם אלמנט מסויים מהחלום. דמות כלשהי או אפילו משהו אחר. קיר או מכונית או כל דבר. לדמיין שהוא אומר משהו. ואם אני עונה לו כך וכך אולי הוא אומר עוד משהו על זה. או שני חלקים בתוך החלום אם אני מדמיין שהם אומרים משהו זה לזה. או אחד אומר והשני אל רוצה לדבר איתו וכו' וכו'.
אם עסוקים בזה זה יכול לגרום שזוכרים יותר חלומות. כאילו החלומות מבקשים שיקשיבו להם ובאים. זה דרך של הנפש הבהמית לדבר)

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה על נפש הבהמית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s