בשאלה של דת ומדע

מתוך מכתב (נכתב מהר ולא נערך):

לדעתי יש שני עניינים בתורה. יש את התורה בעצמה, שהיא לא מחולקת למילים כמו שאנחנו קוראים אותה כמ"ש בהקדמת פירוש הרמב"ן. וכמ"ש המהר"ל שהתורה היא סדר העולם, וזו לא התורה שאנחנו מכירים. ויש ספרים שאמרו שכל התורה היא שמותיו של הקב"ה.
העולם הוא בתבנית התורה, וכמ"ש בבראשית רבה א א שזה כמו שאומן בונה בניין לפי פנקס של אדריכל.
 התורה והעולם נבראו בדעת מאוד גבוהה שבני אדם בכלל לא יכולים להשיג (אולי רק משה רבינו ואנשים במדרגתו שנאמר עליו בכל ביתי נאמן הוא).
התורה שלנו היא חלוקה מסויימת של האותיות למילים, שהיא צמצום של התורה האלוהית העליונה לדיבור עם בני אדם. במעמד הר סיני הקב"ה "הוריד" את התורה, "מסר" את התורה. משה "קיבל" תורה מסיני. הקבלה היא צמצום ותרגום של התורה העליונה שנבראה אלפיים שנה לפני בריאת העולם לדיבור עם בני האדם בשפה שהם יכולים להבין.
שפה זה לא רק פירוש מדוייק של מילים לפי ההגדרה במילון. אנחנו מבינים את השפה לפי הרבה מאוד מטענים תרבותיים ועולם שלם של תרבות וידע ומחשבה שהוא חלק מהשפה.
למשל "מחנה ריכוז" ובסיס מיון ולקליטה (בקו"ם), זה כמעט אותה הגדרה במילון, אבל מכח המטען ההיסטורי זה משהו אחר לגמרי בשפה.
למשל יש שפה של תחילת הציונות על גאולת קרקעות ויישוב הארץ ומושבה ומושב
ויש שפה אחרת, כפר, לקנות ולמכור אדמה, שהיא מיועדת רק לערבים. אז היה ברור ש"קרקע" זה קרקע של יישוב יהודי ו"אדמה" זה אדמה של כפר ערבי. יהודים חיים (או מתיישבים או יושבים) ביישוב או מושב או מושבה, וערבים חיים בכפר. כשערבי בונה כפר הוא לא מתיישב או מיישב.
ובהרבה נושאים יש עניין כזה. יש ענף בלימודי פמיניזם שעוסק בזה לעומק. יש פירוש מילוני של המילים ויש פירוש תרבותי.
יש המון מילים שנכנסו לשפה מהמדע: תת מודע, דינוזאור, יחסי, וירטואלי, דיאלקטי, אבולוציוני, הישרדותי, מלחמת הקיום, סוציאלי, קפיטליסטי (ממדעי החברה והכלכלה) ועוד המון. ויש מילים שנכנסו לשפה, או קיבלו משמעות חדשה,  משירים פופולריים, מערכונים, או ספרות קלאסית, ועוד המון. אם היום אדם יאמר yes we can, או שיאמר i have a dream,  וכו', יש לזה משמעות בשפה שונה לחלוטין ממה שהיה לפני אובמה או מ. ל. קינג.  לפני היטלר היה אפשר לומר  mein kampf והמשמעות היתה רק המלחמה שלי, והיה אפשר לדבר במילה הזו על המלחמה הפמיניסטית וכו'.  אנשים כמו שייקספיר, ביטלס, בוב דילן, פרויד, הנרי ג'יימס, ניטשה, סארטר, קפקא, וכו' וכו', קבעו סגנון של שפה ושימוש בשפה וכו', שמי שאין לו שום השפעה שלהם, גם לא בעקיפין מכלי שני, לא יבין מה שמדברים. לפחות לא יקלוט את הרגש והמנגינה של הדיבור.
אם הבורא מדבר עם אנשים בשפה שלהם, הוא לוקח בחשבון את המדע שהם יודעים, וגם את כל התרבות וההיסטוריה והספרות וגם את כל התרבות של העמים בסביבה, ואת השפה הבינלאומית של התקופה שאז היתה ארמית (כמו שהיום בשפה העברית יש המון השפעה מאנגלית. ובלשון התנ"ך הרבה השפעה ארמית). ומדבר איתם על סמך כל המטען  הזה, הכל חייב להיות מונח ברקע אם רוצים להשתמש בשפה ברמת שפת אם ולא ברמה של עולה חדש. אנשים לא יכולים להבין שפה סטרילית כמו השפה של מתימטיקה. השפה גם צריכה להשפיע על הלב והרגש והתודעה, לא רק להיות אינפורמציה יבשה.
לענ"ד מטופש לחשוב שמישהו יכול באמת לדעת את המדע על העולם. לא בימי התורה ולא בימינו.
בערך בשנת 1901 גדול הפיזיקאים אמר שכל הפיזיקה כבר ידועה לנו והוא ממליץ לסטודנטים לא ללכת לחוג לפיזיקה כי אין שם מה ללמוד יותר. המדע הזה הסתיים, הוא גילה כל מה שיש לדעת על המציאות הפיזית. רק יש שתי נקודות מאוד קטנות ושוליות שלא לחלוטין ברורות, ובוודאי תוך שנה או שנתיים יבררו גם אותן.
בדיוק על שתי הנקודות האלה ב 1905 איינשטיין פירסם את המאמרים שלו, והפך לגמרי את כל הפיזיקה, וייסד את תורת הקוונטים. ומאז המחקר רק הורס כל מה שחשבו שידעו, וצריך להתחיל הכל מההתחלה ולא יודעים איך להתחיל בכלל והמצב אבוד לגמרי, הכל מבולבל ומוזר ולא מובן כלל, וכל חודש הפיזיקה מגלה משהו חדש שהופך את כל הנחות היסוד שחשבו שגיבשו. ונניח שיצליחו לפתור את הבעיות של הפיזיקה החדשה, ימצאו תורה כוללת לגדלים הקטנים והגדולים, יאחדו את היחסות עם תורת הקוואנטים, יגלו את כל החלקיקים וכל החוקים וכו'. ואז יבוא פרופסור חשוב ויאמר שהגענו למצב שאנחנו כבר יודעים הכל על היקום, רק עוד שתי שאלות ממש קטנות נשארו ובטוח תוך שנה יבררו אותן. כל הלוגיקה הבסיסית כבר מתארגנת מחדש ולא התגבשה, בחלל הריק מופיעים חלקיקים יש מאין כל הזמן, המתימטיקה היא לא כמו שהיתה, המרחב עקום, סכום זויות משולש יותר מ 180 מעלות, קווים מקבילים בהכרח נפגשים, ועוד ועוד. וזה בכל תחום. עכשיו פתאום מגלים שלא הבינו כלום על ד.נ.א. בביולוגיה כי מוצאים אצל אותו אדם כמה ד.נ.א. שונים, וכו' וכו'.
הטבע הוא בריאה אלהית, יושב בשמים ישחק למו.
אין שום שייכות לדעת שום דבר וודאי מוחלט וברור על הטבע, כמו שגם אי אפשר לדעת על התורה, תורת ה' תמימה, איש לא נגע בה. כל מה שנדמה לנו שאנחנו יודעים זה לא ידיעות, זה רק שפה. התורה לא מלמדת ידיעות על הטבע, אלא מדברת. כתוב אין צייר כאלהינו, יש שפה של ציור. למשל יש ציור של ון-גוך לילה עם כוכבים ויש שם עצי ברוש. מי שאוהב ציור וזה מדבר אליו, זה יכול לומר לו המון, ודברים אמיתיים לגמרי, וממש לעשות אותו אדם חדש. יש שם עצי ברוש שמצויירים בכלל לא מדוייק ולא כמו שהם בטבע, כיוון הגדילה של העלים הפוך. אם אני אבוא בטענות לצייר שהאמירה שלו שקרית כי הוא לא ידע את כיוון הגדילה של העלים. הוא יאמר שהברושים זה רק שפה לדבר איתי משהו שנוגע עמוק באנושיות שלי, ולא אינפורמציה מדעית. השפה משתמשת בברושים כשפה, בלי שום קשר לאמיתות הידיעות המדעיות על ברושים.
אם אנחנו מדברים על חינוך,  ואני אומר לך שבחורים חלשים בישיבות נושרים כי הם לא עומדים במלחמת הקיום ויש ברירה טבעית שבה החלשים נשארים מאחורה.
עכשיו תגיד לי הנה אתה מאמין בתיאוריה של דרווין וזה העמדה שלך לגבי מדע הביולוגיה. כי למדתי מדרווין שיש מלחמת קיום וברירה טבעית, אלה מושגים שהוא חידש והם שייכים לתיאוריה שלו. ואני אומר שהשתמשתי בזה רק כשפה, כדי להעביר רעיון אנושי על חינוך שהוא כן אמיתי. אני מנסה להדגים שהמדע הוא חלק מהשפה בלי שום קשר לאמיתות שלו. אני לא מלמד אותך ביולוגיה עכשיו. וזה פשוט שהרי אני ואתה לא מבינים שום דבר על ביולוגיה וגם אם נלמד לא נדע כלום. אם עוד שלושת אלפים שנה המדע יהיה אחר לגמרי, ונגיע לשם במכונת הזמן, ומישהו שם ידבר איתנו על חינוך וישתמש בשפה שאין בה מושגים של הברירה הטבעית וכו', אלא מושגים של המדע שיהיה אז. אנחנו לא נבין כלום גם אם ידברו בעברית. אני מכיר מישהי שעלתה מרוסיה לפני שלושים שנה, והיא אומרת שקשה לה להבין את השפה של הצעירים שחיים היום ברוסיה. השפה הרשמית במילון לא השתנתה אבל התרבות השתנתה, וכל השפה מיוסדת על התרבות.
אם מבינים שאדם לא יכול לדעת שום דבר מוחלט וודאי על הטבע, כי הטבע הוא יצירה אלוהית והוא מעל יכולת שכל אנוש לתפוש על בוריו (אולי רק בדרך רוחנית אנשים כמו משה רבינו שנאמר עליו בכל ביתי נאמן הוא. בוודאי לא בדרך חיצונית מדעית), מזה עצמו כבר פשוט שהאמירות על טבע הן רק בגלל שהשפה מושתת על הידיעות האנושיות לגבי הטבע. הידיעות האלה הן תרבות, כמו ספרות או מוזיקה, זה לפי התקופה. כל תקופה והסגנון שלה. הן לא מדע מוחלט.
המדע מלגלג על אריסטו שאמר שתולעים יכולות להיווצר מעפר רקב וחום בלי זכר ונקבה. אם נשאל את המדע מהיכן התחילו החיים הראשונים על כדור הארץ, הוא משיב מעפר רקב וחום.
לגלגו על אריסטו שאמר שגוף שקיבל דחיפה בסוף יעצור. לפי המדע הוא ימשיך לנוע בלי סוף אם אין חיכוך. כעת המדע מגלה שזה לא יתכן. גלגל חוזר. אלה ואלה לא יכולים להשיג שום דבר מוחלט. כל פעם דברים נסתרים ונבנים מחדש, פעם זה צודק יותר ופעם זה, וזה ממשיך הלאה.
התורה אמרה מה שיש לה לומר, שזה עניינים נצחיים על דברים אנושיים בסיסיים, על יחסים בין אדם לבוראו ובין אדם לחברו, ובשפה שלה השתמשה לא רק במדע של אז, אלא גם בתרבות של אז. לכן הארכיאולוגים ואלה שלומדים ביקורת המקרא מגלים הרבה טקסטים של עמים אחרים מאותה תקופה שיש להם דמיון לטקסטים של התורה ולפעמים מוטיבים משותפים, וחלק מהם נכתבו לפני התורה. וכאילו זה מוכיח שהתורה לא אלהית כי יש בה השפעות של שירה וספרות ותרבות מעמי הסביבה. כמו שבתורה יש השפעות ספרותיות של התקופה, ואף אחד לא חושב שהיא באה ללמד אותנו ספרות אכדית, כך יש בה מדע של התקופה ואף אחד לא צריך לחשוב שהיא באה כדי להיות ספר לימוד של פיזיקה.
לדעתי לימוד המדע של תקופת התורה מועיל להבין את התוכן האמיתי של התורה, אבל גם אם לא יודעים בדיוק אפשר להשתמש בדמיון ולנסות לתרגם למושגים שלנו.
הרבה טעויות עצומות בתורה נובעות מחוסר המודעות לכך שהשפה של התורה מושתת על התרבות של אותו זמן. למשל לגבי הבורא באנגלית אומרים "לורד", וברוסית "בוג". לורד זו מילה עם משמעות אחרת לגמרי מהקב"ה, או מאל שדי וכו'. מבחינת ההשפעה הפסיכולוגית והמטען התרבותי. אם זה לורד, איך אני אבכה לו טאטיניו ואספר לו על הבדידות שלי. הוא מכובד ומפואר מדי בשביל זה. איך אעסוק לפניו במראות נידה.
אם זה "בוג" איך אומר לפניו צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה. או כגמול עלי אמו, או כעיני שפחה אל יד גברתה. כמה רוך יכול להיות בבוג? מפחיד להיות שפחה של בוג רוסי. הרוסים מרגישים כמה זה קשוח המילה "בוג" ומרככים ואומרים בוז'ה מוי, ועדיין זה משהו אחר לגמרי.
והמילים אשם ואשמה וכפרה ועוון וחטא יש להן משמעות לגמרי שונה בתרבות הנוצרית מאשר בתרבות יוון העתיקה. אנחנו חיים בעולם בין התרבות האנגלית או הרוסית, וסופגים משם המון. העברית המודרנית בכלל היא תרגום של לשונות אירופאיות. וגם בלי זה, סדנא דארעא חד הוא, ואנחנו סופגים את כל ההשפעות האלה והן נעשות חלק אורגני מהשפה שלנו, ומצלצלות לנו בעברית שאנחנו קוראים בתורה.
 כל שצריך להיות מודעים לזה ולנסות כמה שאפשר לצאת מזה, וכך גם לגבי המדע, מנסיוני כשאני לומד את המדע של אריסטו, ונכנס לזה וחי לפי תמונת העולם הזו, זה עוזר לי להרגיש יותר קרוב ושייך ומבין כשאני לומד תורה. למעשה אני בעקרון סבור שאריסטו לא היה יכול להגיע לידע וודאי ואמיתי וברור על הפיזיקה והמדע בכל תחום, ובכל זאת לא מצאתי מקום שבאופן מהותי הוא נוקט בעמדה מדעית שאפשר לומר בבירור שהיום אנחנו יודעים שהיא מופרכת. הארכתי בזה במק"א.
.
.
בספר דובר צדק עמ' ס"ט מאת רבי צדוק הכהן מלובלין כתב:
"וזה שאמרו (בראשית רבה א', ד') התורה קדמה לעולם היינו תורה שבכתב והיינו כי העולם הוא גילוי דברים גדורים ומצומצמים והתורה אינה גדורה שאף על פי שיש בה מצוות גדורים זהו כפי הלבוש. וכבר איתא (זוהר ח"ב קכ"ד א) התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא והיינו תורה שבכתב שעליה נאמר ארוכה מארץ מדה וגו' שאין לה גבול כפי ההעלם שבה שהוא עצם התורה כפי מה שהיתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה (שקלים ט"ז ב) טרם שנתלבשה:"

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה בשאלה של דת ומדע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על בשאלה של דת ומדע

  1. לירון הגיב:

    לפי האמור, התורה בעצם נחלקה למילים בזמן קבלת התורה, לפי מילות הזמן והתרבות? כי הקושיא על השפעות התרבות על התוכן עדיין קיימת.
    זאת ועוד, התורה בודאי לא באה לתאר עובדות מדעיות ולא מתיימרת לכך, ראייה זו באה מעולם הנצרות וקרואה 'בריאתנות' וודאי לנו שלא כך הוא. כי הנה יד ה' הויה במקנך, וכי לה' יד? ויצר אלוקים את האדם עפר מן האדמה, וכי אלוקים גיבל חול ומים וכך יצר אדם? ולכן אין כלל קושיא מהמדע על התורה. ודווקא תאוריית האבולוציה הבלתי ניתנת להפרכה, תורמת ליהדות ולראייה האמונית בכמה אופנים

    • nirstern הגיב:

      תודה, אתה מאיר את העניין מעוד צד חשוב.

      לגבי העניין של חלוקת התורה למילים, לדעתי אנחנו צריכים להתייחס אליו כמשל, כי אלה דברים מאוד עמוקים ודקים והתפישה הפשטנית שלנו מגשימה אותם, ולכן לפי יכולת תפישתנו אנחנו יכולים לתפוש את זה רק כמשל. והכוונה שיש גילוי מצומצם וחלקי של התורה שהוא נמשל בחלוקת מסויימת של המילים מתוך הרבה חלוקות אפשריות אחרות, והצמצום הוא כדי שיהיה מובן לפני אדם וכמ"ש בכמה מקומות. אותו גילוי בתקופת מעמד הר סיני היה מצומצם לפי השפה שלהם, וזה משתנה בכל דור שנעשה צמצום לפי השפה שלו, ולכן אומרים שבכל דור יש מסירת התורה מחדש ויש מוסרי התורה בכל דור שהם משה רבינו של אותו דור, וכמ"ש בגמ' על דברי אמורא משה שפיר קאמרת.

      החזון איש אמר שהגאון מוילנא הוא באותה שורה עם משה רבינו, עזרא הסופר, רבי יהודה הנשיא, רבינא ורב אשי, והרמב"ם. ברור שמשה רבינו ועזרא ורבי יהודה הנשיא היו במדרגות הרבה יותר גבוהות מהגר"א, לא שיש לי מושג כלשהו במדרגות הגר"א, פשוט בגלל הדור שחיו בו. ומעיקרי האמונה שאף אחד לא הגיע למדרגת משה רבינו שרק הוא התנבא באספקלריא המאירה (ומש"כ בזוהר על רשב"י זה רק בבחינות מסויימות ואכמ"ל). אלא וודאי שהוא לא בא להשוות את המדרגות, אלא הכוונה שכל אחד מהרשימה הזו שינה את התורה לגמרי והפך אותה לתורה עם אופי וסגנון ודגשים ומהלך אחרים לגמרי שהיה לפניו. הם צימצמו את התורה לפי הדור שלהם. כאילו חילקו מחדש את האותיות. וכמובן יהיה מי שיוסיף את הבעש"ט או האר"י ז"ל ועוד. ויש עוד הרבה מאוד גדולים שעשו אותו דבר רק אולי בצורה פחות דרמטית וקיצונית.
      גם אחרי רבי חיים מבריסק לימוד התורה שינה לגמרי את אופיו וטעמו והדגשים שלו.

      אני לא זוכר כעת את המקור, ראיתי פעם לגבי השאלה שיש שישים ריבוא אותיות בתורה והרי מספר האותיות בספרי התורה שלנו הוא בערך חצי מזה, שאמרו מסורת בשם האר"י ז"ל שעם ירידת הדורות התמעטו האותיות. כלומר אם לוקחים את זה כמשל, הנמשל שהתורה זה דבר חי, והוא מתגלה לפי הדורות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s