שינויים בהלכה מול נצחיות ההלכה (בדברי הרב י"ד סולובייצ'יק)

ראיתי מובא מדברי הרב י. ד. סולובייצ'יק:

"ההלכה אינה צריכה לשקף את אופי בעל ההלכה, ואין שינויי מצבים או מערכות היסטוריות מטביעים את צורתם עליה. לכן אין ההלכה, על פי שיטה זו, יכולה להתבטא בדפוסי מחשבה שאולים מתחומים אחרים. יש לה ריתמוס משלה, שאי אפשר לשנותו. היא חשיבה צרופה, מזוקקת משורשים נפשיים. אין היא תלויה בגירויי חוץ ותגובות האדם אליהם. […] מרגע שהיא מתחילה להתנועע במסלולה המסויים היא מבצעת את תנועתה לא בכניעה למאורע, כי אם תוך ציות לחוקיותה הנורמטיבית-אידיאלית המיוחדת לה." (דברי הגות והערכה, עמ' 77)

לא קראתי את המשך הדברים ואיני בקי בדבריו ואני מתייחס רק לדברים המובאים כמו שהם, ואם חטאתי לכוונתו של כותבם אני מתנצל מראש.

נשמע במבט שטחי שדברים אלה מבטאים נאמנות להלכה יותר ממי שקורא ליצירתיות וחדשנות ושינויים בהלכה. אבל באמת הוא להיפך, ויש בדברים האלה עקירת ההלכה והתורה משורשה לגמרי, כמו שאבאר.

.

בהקדמת הרמב"ן לפירושו על ספר בראשית כתב:

"עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד כאילו תחשוב על דרך משל כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות כגון בראש יתברא אלהים וכל התורה כן מלבד צירופיהן וגימטריותיהן של שמות וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד ענין השם הגדול של ע"ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקי' ויסע ויבא ויט ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר פסול. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ס"ת שיחסר בו ו' אחד ממלות אותם שבאו מהם ל"ט מלאים בתורה או שיכתוב הו' באחד משאר החסרי' וכן כיוצא בזה אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה וזה הענין שהביאו גדולי המקרא למנות כל מלא וכל חסר וכל התורה והמקרא ולחבר ספרים במסורת עד עזרא הסופר הנביא שנשתדל בזה כמו שדרשו מפסוק ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. ונראה שהתורה הכתובה באש שחורה על גבי אש לבנה בענין הזה שהזכרנו היה שהיתה הכתיבה רצופה בלי הפסק תיבות והי' אפשר בקריאתה שתקרא על דרך השמות ותקרא על דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה ונתנה למשה רבינו על דרך קריאת המצות ונמסר לו על פה קריאתה בשמות. וכן יכתבו השם הגדול שהזכרתי כולו רצוף ויתחלק לתיבות של שלש שלש אותיות ולחלוקי' אחרים רבים כפי השמוש לבעלי הקבלה."

.

וכעין זה כתב הגר"א:

קול אליהו לדברים ל"ד, ה':
"…הלא כל התורה כולה היתה נכתבת אלפים שנה קודם בריאת העולם, אם כן לא היה עדיין השמים והארץ וכל אשר בה, ודור המבול ודור הפלגה ויציאת מצרים ודומיהם, ואיך נכתבו בתורה קודם שהיו בעולם. אמנם זאת ידוע כי כל התורה הוא שמותיו של הקב"ה והיינו על ידי צירופים של אותיות ותיבות, ולפני בריאת עולם היתה התורה אמון אצל הקב"ה על פי צירופים וסודות נעלמים, ולא היתה נקראת כמו עתה רק על פי שמותיו של הקב"ה, ואחר שברא השי"ת את העולם ונתן את התורה לישראל וסיבבם במצוות הצריכין לעשות בגבולי מקום וזמן, כתב את התורה באר היטב איך לעשות כל המצוות, וחלק כל התורה לתיבות ואותיות לגלות ולפרש את כל דברי התורה הזאת, וסודות התורה על פי צירופים ניתנו ליודעי חן, מה שאין מודיעים אלא לחכם ומבין מדעתו…"

.

וכעין זה בספר התניא פרק ד':

"כמ"ש בזהר דאורייתא וקב"ה כולא חד פי' דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמ"ש לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב אין חקר לתבונתו וכתי' החקר אלוה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה וע"י זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפי' בחי' דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחי' הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמ"ש צורי אחסה בו וכתיב כצנה רצון תעטרנו שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה.ולכן אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפי' מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן (בכ"י ליתא תיבת בהן.) ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקב"ה כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך ד"מ שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמ"ש וימינו תחבקני שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחי' חסד ומים:"

.

בבבא מציעא פו א נאמר שהקב"ה ומתיבתא דרקיעא נחלקו לגבי ספק אם הבהרת קדמה לשיער לבן האם טהור או טמא, ואמרו שרבה בר נחמני יפסוק ביניהם.

ובעבודה זרה יט א:

"בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה"

.

התורה עצמה היא תמימה, איש עדיין לא נגע בה. כי היא חכמתו של הבורא שלגדולתו אין חקר והוא נעלה על כל מחשבה וכך גם חכמתו.

התורה היא סדר העולם, וגם זה צמצום שלה, לכן אמרו שהיא נבראה קודם לבריאת העולם.

מהר"ל תפראת ישראל ס"ז:

"אבל פירושו כי בתורה ברא הקדוש ברוך הוא עולמו, שנאמר: ואהיה אצלו אמון, אל תקרא אמון אלא אומן. ואמר שם (ב"ר פ"א) שהיה מסתכל בתורה וברא עולמו. ובכל אות ואות בה היה בריאה בעולם, ואם כן אם אתה מחסר או מייתר אות, כאילו אתה מחריב העולם, שאם מחסר אות, אם כן כמו שחסר בתורה אות כך חסר בבריאה. וכן אם אתה מייתר אות, אתה מוסיף בבריאה, ודבר זה חורבן עולם לגמרי, שהרי שלמה אמר (קהלת ג') כי אין להוסיף ולא לגרוע על מעשה האלוהים. ואם דבר אחד חסר או יתר, דבר זה תוספת וחסרון בעולם, והוא חורבן עולם הן בגירעון הן בתוספת."

.

הסוד הוא שהתורה יכולה להצטמצם ביותר מצמצום אחד. לכן אפשר לחלק את האותיות בחלוקות שונות ולקרוא קריאות שונות. כל קריאה היא צימצום אחר. מה שהתורה היא חכמתו של הבורא אומר שהיא לא דבר אחד מוגבל וסגור הניתן להיות מובן ככזה לבני אדם.  בעל התניא כותב שהסיבה לכך שחל צמצום בתורה הוא כדי שבני אדם יוכלו להבין אותה לפי אנושיותם המוגבלת. כלומר האופן שבו הצטמצמה התורה, האופן בו חולקו אותיותיה למילים נפרדות, נקבע לפי קטנותם ומוגבלותם של בני האדם כדי שהם יוכלו להיות מי ששומע את האמירה שבתורה.

.

 

חגיגה ג ב:

בעלי אסופות, אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה, תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד, אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה, אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.
.

גיטין ו ב:

אשכחיה ר' אביתר לאליהו, א"ל מאי קא עביד הקב"ה, א"ל עסיק בפילגש בגבעה, ומאי קאמר, אמר ליה אביתר בני כך הוא אומר, יונתן בני כך הוא אומר, א"ל ח"ו ומי איכא ספיקא קמי שמיא, א"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים וכו'.

.

מדרש שוחר טוב תהילים יב:

א"ר ינאי לא ניתנו דברי תורה חתוכין, אלא כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה היה אומר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. אמר לפניו רבונו של עולם עד מתי נעמוד על בירורה של הלכה, א"ל אחרי רבים להטות, רבו המטמאין טמא, רבו המטהרין טהור. רבי אבהו בשם ר' יונתן אמר תלמיד ותיק היה לו לרבי עקיבא והיה מטמא את השרץ מן התורה במ"ט פנים ומטהרו במ"ט פנים, וכן תני רבי חייא תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו והיה מטהר את השרץ מן התורה במ"ט פנים וחוזר ומטמאו במ"ט פנים, שנאמר מזוקק שבעתיים. ר' יהושע בשם ר' לוי אמר תינוקות שהיו בימי דוד היו יודעים לדרוש את התורה במ"ט פנים וכו'.
.

.

האופן איך דברי התורה מצטמצמים ומתחלקים לאותיות, ניתן לבני האדם לקבוע, כיוון שהצמצום הוא כדי שהם יוכלו להבין לפי אנושיותם. לכן כל אחד לומד לפי מה שהוא אדם, לפי ליבו ואנושיותו ושכלו האנושיים, ומה שהוא רואה זה הצמצום שנקבע כעת לתורה, זה האופן של חלוקת האותיות שכעת לפיו קוראים את התורה. וזה נוגע גם לפסיקת הלכה למעשה כמבואר שהתורה עצמה לא ניתנה חתוכה להלכה ולכן רבה בר נחמני היה מי שיכול לפסוק הלכה בין הקב"ה למתיבתא דרקיע.

.

אמנם הכל מרועה אחד ניתן, וכל הצמצומים השונים, גם אם הם חולקים הלכה למעשה, הם ענפים של אותה תורה עצמה אחת.

ובעל התניא שהבאתי כתב:

"ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך ד"מ שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמ"ש וימינו תחבקני שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחי' חסד ומים:"

לכל אחד מותר לקרוא בתורה לפי אנושיותו, לפי שכלו האנושי, שבהכרח מושפע מרגשותיו ומהתרבות הכללית שהוא חי בה ומדעותיו וערכיו וכו'. איתו הקב"ה מדבר ואליו הוא מצמצם את תורתו והוא אדם בשר ודם קרוץ חומר והוא כולל את כל זה.

הרב סולובייצ'יק כתב:

"היא [ההלכה] חשיבה צרופה, מזוקקת משורשים נפשיים. אין היא תלויה בגירויי חוץ ותגובות האדם אליהם."

דברים אלה מופרכים וחסרי שחר לגמרי. היחדי שיכול לחשוב באופן מזוקק משרשים נפשיים ובלי תלות בגירויי חוץ הוא הבורא לבדו. והוא לא צריך לחשוב, הוא כבר יודע. מי שחושב הוא האדם שמחפש את האמת במהלך של מחשבה ועיון, וכל אדם הוא שכל מגושם ששקוע בחומר ומושפע ממנו בהכרח. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אפילו משה רבינו היה כך לפי הרמב"ם בשמונה פרקים.

אם רבה בר נחמני היה מזוקק ומצורף מכל נגיעה חומרית ובעל שכל מופשט מחומר נקי לחלוטין, הרי היה משיג את התורה בלי צימצומים אנושיים ואל היה יכול לדעת יותר טוב מהקב"ה ומתיבתא דרקיע איך לפסוק את ההלכה. דווקא בגלל שהוא לא בעל שכל צרוף כמותם הוא היה יכול לדעת איך באותו דור מצטמצמת התורה לפני עניין בני האדם של אותו דור.

.

לפי זה לכאורה לפי ההלכה יש לכל אחד רשות לקרוא את התורה ולקבוע את ההלכה לפי שכלו האנושי, ואם כן נפסוק להלכה שמותר לאכול כל דבר ולעשות כל דבר בשבת וחג וכו', שהרי זה נראה לנו הגיוני לפי שכלנו האנושי.

התשובה לזה נעוצה בדברי בעל התניא שהבאתי.

"ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך ד"מ שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם."

הסיבה היחידה שיש לאדם ללמוד תורה ולקיים הלכה, היא אך ורק כי הוא מחפש להתקרב למלך, לחבק אותו ולהיות מחובק על ידו.

אם אדם אומר שההלכה היא דבר שמשתנה לפי הזמן והתרבות ותפישת השכל האנושי, ושבעים פנים לתורה, וכל הדורות עשו שינויים בהלכה, וההלכה היא תורת חיים והיא אמורה להיות גמישה ויצירתית, אם כן גם לנו מותר לעשות שינויים בהלכה ולכן למשל נקבע הלכה שמותר להגיע לבית הכנסת בשבת עם מכונית וכו'. השאלה כאן האם קביעת ההלכה שמותר להגיע בשבת עם המכונית לבית הכנסת היא מתוך הרצון להתקרב אל המלך ולזכות לחבק אותו ולקבל ממנו חיבוק?

אם יש הבנה במה מדובר כשמדברים על מלך העולם, ומה פירוש להתקרב אליו, וזו החתירה היחידה שמנחה את האדם כשהוא עוסק בשאלות הלכתיות, אם כן התשובה היא שבאמת הוא יכול לקבוע הלכה כזו ואף מצווה גדולה בידו, בתנאי שימצא לזה סימוכין במקורות בפירושים של יושר ואמת. כי ענפי ההלכה צריכים להיות פירושים של המקורות כדי שיהיו ענפים של עץ התורה ולא עניין נפרד.

אם הסיבה שקובעים הלכה כזו היא כי זה לא נוח לוותר על נסיעה במכונית בשבת, אם כן נשאלת השאלה הרי אפשר לנסוע במכונית בשבת גם בלי לטעון שזה מותר לפי ההלכה.

מונח כאן שהתכלית של שומר ההלכה אינה אך ורק להתקרב לנותן התורה. אולי הוא רוצה להשתייך לעם היהודי ולמסורת הרוחנית המפוארת שלו. אולי הוא רוצה להיות אדם דתי ומאמין, והוא זקוק לשם כך לממסד דתי, לקהילה דתית, שתיתן לאמונתו הדתית מסגרת. והקהילה הטבעית עבורו היא היהודית כי הוא נולד יהודי. רק שהדתיות שלו לא מוצאת טעם בלא לנסוע בשבת, ולכן הוא מבקש ליצור מסגרת דתית שתגדיר את עצמה יהודית אבל לא תכריח אותו לא לנסוע בשבת.

אולי סתם קצת הווי דתי וצביון דתי וכו' הם דבר נחמד ונוסטלגי ומעורר רגשי נוחם ונועם.

אולי יש רואים בתורה סדרי חברה וחוקי קהילה, כמו המונח שהמציאה תנועת הלאומיות "משפט עברי", ולכן רוצים להתאים אותם להווה (האם אנשים אלה באמת מעוניינים במדינת הלכה?). אמנם בדרשות הר"ן כבר הבהיר בתוקף בהירות וחדות שסדרי חיי בני אדם וקהילה וחוקים משפטיים בי בני אדם נמסרו על ידי התורה למלך, או לכל שיטת ממשל שממלאת את מקום המלך (במקום אחר הארכתי שגם שבעת טובי העיר יש להם דין של מלך). וכל דיני התורה, גם דיני גזלות וחבלות וכתובות וכו', הם אך ורק כדי שיחול עלינו העניין האלוהי.

המניעים השונים של בני אדם להצטרף לקהילה שומרת הלכה מן הסתם רובם כשרים ורצויים ואין עליהם תלונה. התלונה היא רק שמניעים מעין אלה לא מקנים לאדם את האפשרות לשנות את ההלכה. כי אחרי השינויים שהוא יעשה בה כבר לא יהיה בה חיבוק של המלך, שהרי לא זו היתה תכליתו היחידה.

כשהמטרה היחידה היא חיבוק של המלך, בגעגוע קיומי עמוק, כעניין של חיים ומוות, וכמו שאמרו שאדם ימית עצמו על דברי תורה וילמד אותה ביגיעה עד שיקיא חלב שינק משדי אמו ויכתת את עצמו על התורה, שמי שמבקש את המלך רק כך הוא לומד. ואז אם מתוך זה הוא יתחבר לתורה וישיג בה השגה, וכמו שאמרו ובתורתו יהגה יומם ולילה, שאחרי שלמד אותה היא כבר לא תורת השם אלא תורתו, כי היא הצטמצמה לפי אנושיותו הפרטית המיוחדת שלו, אז גם אם יתיר לנסוע בשבת או כל דבר אחר, עדיין התורה תהיה לבוש של המלך והמלך יהיה בתוכה והחיבוק יהיה חיבוק של המלך עצמו.

.

.

הטענה שהדברים שהובאו בשם הרב סולובייצ'יק נראה שטוענים (שוב אינני יודע אם הוא עצמו התכוון לזה, ולא למדתי את דבריו בפנים, ואינני בא לדון בו, אלא רק בעניין שהבאת דבריו עוררה אותו גם אם הוא לא התכוון לזה), מנתקת את הלומד מהתורה.

בכל הדורות לומדי התורה מסרו את נפשם להבין מה שהם לומדים. לחיות מה שהם לומדים, לטעום ולהריח (געשמאק של סברא), לנשום אותיות, להזיע אותיות, לשתות דם של אותיות. כתוב: "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך". הבל הפה הוא התורה. ולכל אחד היתה דעתו שלו שהתמצתה מדם ליבו ועצמותיו, וחלקו זה על זה כאילו חייהם תלויים בזה. ובכל דור חלקו על הדורות שלפניהם ועשו להלכה לא כמו הדורות שלפניהם. וחידשו ויצרו.

דברים כמו של הרב סולובייצ'יק גודעים את כל זה. הוא אומר להם התורה לא שלכם. היא סטרילית ונקייה מהזיעה והבל הפה והדם וקיא החלב שלכם, ממחלוקותיכם הזועמות והרותחות, מלילותיכם חסרי השינה, מחוש הטעם שלכם, משגעונכם בביקוש מלכו של עולם, כחולי אהבה. אין לה שייכות לרגשות שלכם, לאנושיות שלכם. הוא מנסה לעשות מההלכה, מהתורה, מדע סטרילי, "אובייקטיבי", ריאלי, קר ועקר, סוג של מתימטיקה או לוגיקה או חוקי פיזיקה של ניוטון. ובאמת אפילו בתחומים אלה אנשים באים ומחדשים והופכים את הדברים על פיהם ומגלים מחוזות עמומים ותמוהים וחוקרים אותם ומחדשים ויוצרים, רק שהרב סולבייצ'יק יטען שבתחומים אלה המלאכה לא הושלמה, אבל התורה כבר מושלמת ולכן היא עומדת כאבן שאין לה הופכין. בעצם אי אפשר כלל ללמוד הלכה, כי אין מדרש בלי חידוש, כל פעם שאלמד אגיע למסקנא אחרת, יהיה לי חידוש חדש שונה מה שלמדתי מקודם.

גם למה לי ללמוד הלכה? מי שגדל בבית שומר הלכה כבר יודע לקיים את ההלכות המעשיות. ואם יש משהו שאינו יודע אפשר לשאול או לפתוח קיצור שולחן ערוך. כך שכיד לקיים באופן מעשי אין צורך ללמדו הרבה. הרי נשים לפי המסורת לא למדו ואף אחד לא יאמר שהן לא שמרו הלכות מעשיות.

לימוד עיוני של הלכה לפי דבריו צריך להיות לימוד בלי שום רגש, בלי שום דעה עצמית שהיא דעתי שלי, שמכוחה אחלוק ואתווכח ברתחה ועוז גם עם גדולים ממני. בלי שום חידוש שהוא יצירה שלי, מתוך מי שאני. זה יהיה לימוד כמו לשנן נוסחאות מתימטיות, חומר יבש לחלוטין. זה לא ישנה אותי, לא יחיה אותי, לא יצמיח אותי ולא יחמם אותי. איך יהיה לי חיבוק עם המלך?

אגב, לדברים אלה שכתב הרב סולובייצ'יק אין שום מקור. להיפך, כל המקורות סותרים לזה.  הבאתי כאן רק טיפה מן הים מהמקורות של סוגיא זו כי לא רציתי להאריך, אבל יש עוד עשרות רבות של מקורות לזה גם אם מצטמצמים רק לחז"ל. דבריו הם חידוש עצמי שלו שלא נובע משום ניתוח של שום סוגיא הבנויה על מקורות הלכתיים כלשהם (לא ראיתי דבריו בפנים אבל כך יש להניח כיוון שעובדתית אין מקורות כאלה). אם אינו משה רבינו ששומע בנבואה, איך הוא יכול לומר דברים מדעת עצמו בלי שהם יהיו נובעים מאנושיותו ומשקפים אותה? כך שנמצא שהוא עצמו לא מקיים את דבריו.

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה שינויים בהלכה מול נצחיות ההלכה (בדברי הרב י"ד סולובייצ'יק). אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על שינויים בהלכה מול נצחיות ההלכה (בדברי הרב י"ד סולובייצ'יק)

  1. nirstern הגיב:

    העירו לי שמה שאני כותב לא רלוונטי למציאות בשטח. כי אין אנשים כאלה ואין ציבור שיש לו שייכות למהלך כזה. זה אולי נחמד כתאוריה אבל לגמרי מנותק ממה שקורה במציאות, ולא מציע שום מהלך שיש אפשרות לנסות ליישם.
    וזה נכון. הטענה בעצם היא שבזמננו התורה כבר אין לה מקום "בשטח". לפעמים אני מוחה נגד מה שקורה בשטח לא כדי לתרום למה שקורה בשטח או להציע אלטרנטיבה, אלא רק כדי שיחיד שרוצה לבדו, באופן אישי, להקשיב לתורה, יהיה לו מבוא להסתכלות שלא מוסתרת לגמרי על ידי הקולות שנשמעים בשטח.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:
    • nirstern הגיב:

      תודה. אכן שם ראיתי את הדברים שהבאתי מהרב סולובייצ'יק. לא ציינתי את המקור כי מה שכתבתי התעורר אצלי כלפי הדברים של הרב סולובייצ'יק בפני עצמם, ולא עסקתי בדיון של תומר פרסיקו שם, שלענ"ד הוא יפה וחשוב ולא היה לי מה לחדש לגביו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s