מה ההגדרה של אמונה לפי היהדות. ומהי הבחירה בעם ישראל

מתוך מכתב:


לגבי אמונה,
אין בכלל דבר כזה ביהדות לפי המובן שאנחנו רגילים להשתמש בו.
מה שכתוב:
"א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה."
זה כמו שאדם אומר לאשתו שהוא ישמור עליה וידאג לה והיא מאמינה לו. זה עניין של יחסים. זה לא קשור בכלל לשאלה האם היא מאמינה שבעלה קיים או לא. גם "צדיק באמונתו יחיה כך פירושו. הוא נותן אמון, לא מפחד ומסתגר וחושד, מתחבר ונפתח וסומך, ומזה יש לו חיות.

אנחנו מכירים היטב שיש שני סוגי הסתכלות על העולם. האחד אפשר לכנות אותו "לתאווה יבקש נפרד". זו הסתכלות מטריאליסטית, החומר מראה שכל דבר קיים לעצמו ואין קשר בין הדברים. כי אין קשר חומרי ביניהם. וכל אחד דואג רק לאינטרס שלו ולתאוותו. והעולם הוא גיבוב מקרי של דברים חומריים מנותקים ומנוכרים וחסרי משמעות.
יש בתוך כל אחד מאיתנו את המבט הזה.
ויש מבט אחר. משהו בי מרגיש שאני רוצה לדאוג לא רק לטובת עצמי. שאני רוצה להצטער לא רק בצער של עצמי. שזה בודד וחשוך לחיות ככה ושיש משהו אחר מעבר לזה, מואר ומחובר. שבלי לדעת למה אני רוצה לרוץ למלא מים לגמלים של מישהו.
והעולם יש בו יופי. גיבוב מקרי של דברים מנותקים לא יוצר יופי. אם יש יופי והרמוניה זה מראה בחוש שיש משהו מעבר לחומריות המנותקת של כל דבר בנפרד. מה שמחבר את הדברים הוא לא חומר גשמי, הוא משהו מעבר לזה. ויש חיים ששורים בעולם ויש להם מקור אחד.
גם את המבט הזה בניסוח או תחושות בגוונים וטעמים והדגשים שונים יש בתוך כל אדם (אולי יש כאלה שאין בהם אבל בזמננו אנשים כאלה מוקעים מחוץ לחברה ולאנושיות ומכונים חיות אדם פושעים פסיכופטים וכיו"ב. ויש אומרים שגם בהם יש את זה כפוטנציאל ויש לעיין…).
תמיד שני המבטים משמשים בערבוביה. כמו מזג אויר שמתחלף בין שמש לעננים פעם זה גובר ופעם זה. מי מהם ישלוט ויכוון תלוי במצב הפסיכולוגי שלנו וגם ברצון ובחירה.
לפני אברהם המבט של אחדות לא היה בעולם. העולם היה רע וחשוך ובודד ואכזרי. היום אחרי שאברהם לימד זה קיים בתוך כל אדם. לפחות כפוטנציאל. התורה מדברת על זה ומכוונת להשתדל לפתח ולהצמיח את הצד של אחדות על פני הצד של פירוד. אי מתכון ספציפי איך לעשות את זה. יש בתנ"ך וחז"ל כל מיני דרכים שונות ומגוונות וגם סותרות וכל מיני עצות והבנות. וכולם הם רק כלים ואדם יכול לקחת מהם ולעבוד בעצמו. ואין שום מניעה מצד הסתכלות התורה לפתח עוד כלים בעצמו לפי צרכיו או לקחת מכל חכם או ספר שבעולם. כל זמן שהמטרה היא זו.

אין כאן בכלל נושא של אמונה (לפי שימוש הלשון שלנו) וגם לא של ידיעה. בטח לא פילוסופיה או דת כלשהם. זה מה שיפה בעיני ביהדות שהיא מדברת על הבסיס האנושי הכי בסיסי ופשוט שמשותף לכל בני האדם בגרעין האנושיות וקיים בתוך כל דת. אין בה שום דבר ספציפי שיכול להפריד בין אנשים.
חז"ל אומרים שאברהם הגיע לכל זה לפני התגלות האל אליו. זה לא מנבואה או גילוי מלעלה, זה מתוך האדם כאדם. וחז"ל אומרים שכליותיו נעשו לו כשני רבנים. זה לא בא משכל רציונלי אנליטי מערבי, זה בא מהכליות, מהבשר והגוף. זה דבר חי שנמצא בעצם הבשר והחיות הבסיסית.
יש דתות שמנסחות דוגמות או עקרונות וכל כיו"ב ואתה צריך להאמין בזה או לכפור בזה. הרמב"ם והחובות הלבבות מדברים תמיד שכל דבר צריך להתאמת בשכלו העצמי של האדם. אף אחד לא אומר לך במה להאמין ומה לדעת. וזה בכלל לא חשוב מה אתה יודע ומה האמונות שלך. יש לך שכל ולב ותעבוד איתם ומה שהם מורים לך זוהי דרכך וזה מה שהתורה אומרת לך ללכת בה. כי הרי ההגדרה שכתבתי על שני המבטים היא כללית לגמרי וקיימת בכל אדם וכל מגוון הפילוסופיות והדתות והאמונות שיש בעולם הם דרכים בתוך זה ולא דרכים אלטרנטיביות לזה. (שוב הכוונה לדרכים שמקובלות כאנושיות לאפוקי דרכים כמו המפלגה הנאצית וכיו"ב שנחשבות כמחוץ לאנושיות ומוקעות כפושעות על ידי העולם)
גם י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם יש ראיות מוכרחות שאינם מתפרשים כפשוטם כדוגמות של אמונה. הרי בתחילת היד החזקה הוא אומר יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא כו' וידיעת דבר זה היא מצות עשה כו'. ולא מדבר כלל על י"ג עיקרי האמונה. ואין שום מקור לזה בחז"ל ושאר ראשונים חלקו על זה. הי"ג עיקרים הם רק מסקנות שכל אדם יכול להבין בעצמו משכלו אחרי שהתאמת אצלו שיש מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא. וזה דורש עוד אריכות רבה ואין צורך.

קיום תרי"ג מצוות הוא פרטים שנובעים מאותה אמונה של אחדות. כמ"ש חז"ל שאברהם קיים את כל ההלכות כולל עירובי תבשילין בגלל שכליותיו נעשו לו כשני רבנים. והלל אמר לגר שביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת מה ששנוא עליך כו' זו כל התורה והשאר הוא פירושה. ואמרו ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה. והחוהות הלבבות אמר שקיו המצוות צריך לנבוע מהבנה עצמית שיודעת לגזור אותן מהעיקר של האחדות ולא לקיימן כי כך כתוב בספר. והקיום מכח שכך כתוב בספר הוא רק סולם להגיע דרכו לקיום מהבנה עצמית.
אני לא יודע להבין איך כל התרי"ג נובעים מהאחדות. מנסיוני אם אני מקיים את התרי"ג בלי להבין את זה, הן הופכות למשהו אחר. הן מפסיקות להיות ענפים של עץ האחדות עם האור והמתיקות והניחוח הטוב של האחדות. הן הופכות לדבר בפני עצמו שמנותק מהאחדות ומקבל ריח אחר לגמרי. לגורם לחרדה ופחד מעונש ואובססיביות ודיכוי החיים ונעשות הגדרה של קבוצה חברתית שמבדילה אותה מקבוצות אחרות ומכריחות אותה במקום כלשהו להרגיש לפחות אבק של עליונות על קבוצות אחרות. או סמל לאום. ועוד כל מיני דברים שהם לחלוטין היפך תורה. לכן כרגע אני לא מקיים את תרי"ג מצוות.

יש סוגיא במסכת מכות שמורה כך בפירוש:
דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה כו'.
בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב (תהלים טו, א) מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם כו'
בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג, טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע כו'
בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב (מיכה ו, ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך
כו'.
חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר (ישעיהו נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה
בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה, ד) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה
אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה.

ורש"י שם כתב:
"והעמידן על אחת עשרה – שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו' כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו"
והדברים תמוהים מאוד למה מי שאינו צדיק לא יכולים לקיים את המצוות ולזכות. אדרבה. והרי היום כל הדתיים מקיימים את כל המצוות והם יכולים ומאמינים שמכח זה הם יזכו ולמה אם אינם צדיקים כל כך הם לא יזכו? למה אם אתה לא מספיק צדיק כדי לזכות אז אתה צריך להפסיק לקיים? תקיים הכל עם כוונה או בלי כוונה וזה אולי ירומם אותך.
לדעתי הפירוש הוא כמו שכתבתי. אם אינך צדיק מספיק אז אם תקיים את כל התרי"ג לא תוכל לזכות. כלומר המצוות לא יאירו ולא יחזקו בך את יסוד האחדות. ואז אתה חייב לא לקיים אותן כי לקיים אותן בלי שהן ענפים חיים מיסוד האחדות זה גורם לפירוד וכיבוי האור וכמו שאמרו זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המוות. ואמרו צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. ולכן אני מקיים דברי הסוגיא הזו ורש"י עליה ומנסה רק לקיים צדיק באמונתו יחיה. לנסות לא פחד ולא להיסגר ולא להיפרד אלא להאמין ולהישאר חשוף ונותן אמון ומחובר. ומזה לשאוב חיות. וזו היהדות ואמונת היהדות.
.
אמנם צריך ביאור שהרי הסוגיא הזו לא נפסקה להלכה שהרי השולחן ערוך פוסק כן לקיים כל תרי"ג מצוות וכל פרטי ההלכות.
וקשה להבין כיצד יתכן שהשולחן ערוך לא פסק כמו הסוגיא במכות, כיוון שמשמעותה שהיא לא רק דברי אגדה אלא סוגיא גם הלכתית ובמיוחד משמע כך ברש"י שמדבר על קיום המצוות בדיבור פשוט. ועוד קשה שאין בגמרא מי שחולק על זה. ועוד קשה שבפוסקים אין דיון האם לפסוק כמו הסוגיא במכות או לא ומה הנימוקים לכאן ולכאן.

הביאור בזה לעניות דעתי הוא שהנה אם לא יכולים לקיים גם "צדיק באמונתו יחיה" ואי אפשר להעמידן אפילו על אחת, אז חזרנו שוב לחובה לקיים את כל התרי"ג ואע"פ שלא זוכים בהן עדיין אם לא יקיימו מאומה עוד יותר לא יזכו.
וזה מסור ללב, מי שיודע בעצמו שבאמת יכול לקיים צדיק באמונתו יחיה ולא יכול לקיים יותר מזה ואם ינסה לקיים יותר מזה אז גם צדיק באמונתו יחיה לא יוכל לקיים, וכמו שכתב רש"י שאין כח, אז עליו לקיים רק צדיק באמונתו יחיה וכהסוגיא.
ומי שיודע שגם צדיק באמונתו יחיה אין לו כח לקיים כראוי עליו לקיים כל התרי"ג.

וזה קצת על דרך שנאמר בחז"ל (עיין רמב"ן על התורה ויקרא יח כה) שבחוץ לארץ אין אפשרות לקיום שום מצווה כי שם נמצאים תחת שלטון כוחות רוחניים אחרים ובכל זאת עושים כמעשה קוף כאילו אנחנו מקיימים מצוות שנאמר הציבי לך ציונים שכשנחזור לארצנו המצוות לא יהיו זרות וחדשות.
.
ואין שום אדם יכול לומר לחברו בזה מאומה ורק אדם יודע בתוך ליבו ולפעמים גם הוא עצמו אינו יודע. ולכן הסוגיא נכתבה בלי חולק ובלי הוראה הלכתית לרבים מה לעשות אלא כל אחד יידע בלבבו מה עליו לעשות.
*
*
*
לגבי בחירה, יש במקורות שני מהלכים עיקריים שראיתי.
האחד הוא שמי שמייחד ליבו לתחושת האחדות עם בני האדם והעולם, זוכה ששורה עליו השראה מיוחדת, אלוהית. והחיים שלו נעשים חיים יותר ויש בהם מימד של קדושה ואלוהות. זו הבחירה. כמו חתונה שבני הזוג בוחרים זה את זה מכח הבחירה מתאחדים. הקב"ה אומר אדם כזה שמרגיש את האחדות ומייחד את ליבו לזה מוצא חן בעיני ואני בוחר בו להתחתן איתו. כמו שאשה יפה מוצאת חן בעיני החתן והוא בוחר בה מכל הנשים. וכמו שחיי רווקות וחיי נישואין הם שונים כך אחרי שהקב"ה בוחר באדם ושורה עליו העניין האלוהי כלשון הכוזרי הוא נעשה אדם חדש וברייה חדשה ושורה עליו אור וקדושה והוא כמו מדרגת חיים נפרדת וכמו שיש צומח וחי ומדבר יש מי שיש לו את העניין האלוהי שחל עליו. וזה הפירוש שהוא "נבחר".

המהלך השני הוא כמו הפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש והכוונה שיש אחריות לשאת את עניין האחדות, את האור הזה, בתוך כל העולם שיש בו גם הרבה דברי אחרים ולפעמים הוא כמו שבעים זאבים מסביב לכבשה. לפני אברהם היו צדיקים כמו חנוך ונח ושם ואנוש שגם התחברו לאחדות אבל זה נשאר עניין פרטי סודי שלהם ולא היה קיים כאומה ודגל ונס להתנוסס בתוך העולם האנושי הכללי וההיסטוריה האנושית. הבחירה היא להוציא את זה מהמימד האישי ולעשות מזה עם שהקב,ה מגן עליו בדרך נס והוא המגדלור של עניין האחדות מול כל באי עולם ומשאיר להם את הדלת פתוחה ואת האפשרות לבחור.

מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה מה ההגדרה של אמונה לפי היהדות, מהי אמונה לפי התורה ומהי הבחירה בעם ישראל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s