חושך שמאיר

מתוך התכתבות עם תלמיד חכם:

.
אותו ת"ח הביא את דברי בעל התניא.

בספר המאמרים תקסח כותב בעל התניא:

"וזהו וה' יגיה חשכי דוקא שהוא יתרון האור הבא מן החושך דוקא שהוא בעקבות משיחא דוקא מפני שאין בחי' האור דקו"ח [דקו וחלל] דא"ק [דאדם קדמון] מאיר ומגיע שם אזי בחי' החושך שהוא העלם עצמי מאיר בהם ולזה נתוסף וא"ו להיותו למעלה הרבה כמ"ש [כמו שכתוב] כי אתה תאיר נרי כו' וד"ל [ודי למבין]".
.


וכתבתי לו על זה:

אולי יש לזה שייכות לדברי הבעש"ט שהביא התולדות יעקב יוסף בפר' בראשית:
"יתבונן המשכיל וידע המבין לפרש פרשה בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וגו', ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור וגו'… לבאר זה נ"ל, דכתבתי לקמן מ"ש [מה שכתב] בתיקונים אני ה' לא שניתי, אבל לגבי חייביא [החייבים. החוטאים] אשתני הקדוש ברוך הוא ואסתתר בכמה לבושין, ובכמה כסויין, ובכמה קליפין, דאינון תהו ובהו וחשך וכו', וז"ש [וזה שכתוב] אסתירה פני מהם, אבל אינון דתליין מני' ומשכינתי' [אבל אלה שתלויים ממנו ומשכינתו] לא אשתני לעולם וכו', יעו"ש [יעויין שם]. הרי שיש כמה לבושין וכסוין שהקדוש ברוך הוא מסתתר בהם.
אמנם כתבתי לקמן דשמעתי ממורי זלה"ה, שאם ידע האדם שהקדוש ברוך הוא מסתתר שם, אין זה הסתרה, כי נתפרדו כל פועלי און. וז"ש [וזה שכתוב] ואנכי הס"תר אסת"יר פני מהם, ר"ל שיסתיר מהם שלא ידעו שהקדוש ברוך הוא שם בהסתרה זו וכו', ודפח"ח [ודברי פי חכם חן]."
.
ונלענ"ד יותר, שאותו חושך שאור הקו וחלל לא מגיע אליו, הוא מה שנשאר מעצם מהות בחינת הצמצום. שבצמצום עצמו נעשה החושך, ואח"כ נכנס בו אור והיכן שלא נכנס האור נשאר הצמצום עצמו.
וכוונת הצמצום הוא להניח מקום שיהיו נבראים, והכוונה בזה להיטיב להם ולאהוב אותם, וממילא בעצם ההסתלקות והחושך והצמצום, שם מונח תוקף האהבה וכביכול עשה כמו שכיבכול נפגמה אחדותו בכך שיש צמצום ועד כדי כך מרוב אהבת הנבראים. וכמו למשל אצל בני אדם שאדם מוסר נםשו למיתה למען שיחיה אהובו. ואותו אהוב שנשאר בחיים הוא לבד ואין לו את אור אהובו כי הוא מת ואיננו והשאיר אותו לבדו. אבל עצם ההעלם והנטישה של האהוב בזה מאירה אהבתו ביתר שאת ואפשר מזה גופא למצוא את אורו. ואולי מצד זה שייך שהחושך עצמו מאיר. ובזה מדוייקים דברי הרב שבחינת החושך שהוא העלם עצמי מאיר בהם.
.
אולי דווקא אתה וגם אני יכולים קצת לגעת בזה, שבכך שרואים כמה חושך והעלם ושיבוש יש ולא עוצמים עיניים, בזה גופא אני מרגיש שיש בזה גם באופן לא קל, בודד וכואב, איזשהי התקרבות לאמת שיש בה רוממות ואור פנימי. לא רק האמת של יכולת להבחין בשקר, אלא יותר מזה. כאילו נותרנו לבד, ולבד מבני אדם שעובדים את הבורא זה בהכרח גם לבד מהבורא עצמו. כי חרב על הבדים ונואלו, ותורה נקנית רק בחבורה ורק בציבור קדוש. ואדם בודד שחייו הרוחניים והדתיים הם מכח עצמו לבד ולא בציבור הוא בהכרח בודד מהבורא גם. אבל אני מרגיש שיש צד שבכך שהבורא גורם לי להרגיש בדידות ממנו זה עצמו גורם לי להיות בקשר עמוק איתו. כי בדידות מרגישים ממישהו שרוצים להיות איתו, והבדידות היא בעצם אהבה וקשר, אם אני כואב וסובל וחשוך לי בגלל שמישהו אהוב עלי לא נמצא לידי, בצער עצמו מונח האהבה אליו. מי שכואב לו שהוא אלמן למשל, הכאב עצמו הוא חיבור לאשתו ואהבה אליה וצורה של קשר עמוק וחי איתה גם אם כואב ועצוב.
בזה אני מבין קצת את העניין שהחושך עצמו הוא שמאיר.

זה לא פתרון להציל את הדור ואת האנשים. מי שמרגיש מרגיש וזהו, אי אפשר להעביר את זה הלאה או לחנך לזה. אבל לפחות זה קצת משען לך ולי ואולי לעוד מי שמרגיש ככה שלא יאבד הוא בעצמו. וזה גם הרבה.
.
זה לא סותר מה שכתבת שבהעלם מאיר אור סובב שהוא מאיר תמיד.
אור סובב הוא לראות בבריאה ובכל אדם ובכל מצב וגם במצב האנושי וגם אם הוא קשה וחשוך שהכל הוא בתוך בריאה שלמה כללית שעשוייה מאור אלוהי.
אור סובב הוא המצב הכללי, המציאות הכללית כמו שהיא. אור ישר, קו, הוא היחס האישי אחד מול אחד. פנים אל פנים, ומצד זה מה שדיברתי והם משלימים ולא סותרים.

מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s