"יסודות הדת החרדית" מאת הרב דוד רוב

קיבלתי מהרב דוד רוב קונטרס בשם "יסודות הדת החרדית".

הרבה שנים הרגשתי מאוד מבולבל.

מצד אחד היהדות היא לי באר מים חיים וצלולים, הלימוד וקיום המצוות והתפילה משיבים נפש ומזינים את הנשמה והם מקור חיים ממש.

מצד שני לפי זה היה אמור להיות שחברה של לומדי תורה מקיימי מצוות ומתפללים תהיה חברה נפלאה של אהבה וחום וביחד, שמהתורה וקיומה יצמחו אנשים מאירים ונפלאים.

והרגשתי שכחברה (כמובן יחידים יש מכל הסוגים כמו בכל מקום ולא עליהם מדובר, אלא על הרוח הכללית של החברה כמהות קולקטיבית) החברה החרדית היא חושך ולא אור, ומה שהיא גורמת לאנשים שחיים בה ומזדהים איתה הוא היפך מצמיחה לכיוון של תיקון הנפש והנשמה והלב והשכל, שפע חיים ואור, וכו'.

.

.

הנפש של עדין הנפש עומדת תמהה ומשתוממת מול המחזה הנורא הזה. והוא חידה גדולה.

יהדות זה לא רק לימוד וקיום ותפילה, זה גם, ובעיקר, חיי קהילה. ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, זה הגרעין היסודי שכל השאר מתפרט ממנו.  בנים אתם לה' אלוהיכם, כולנו אחים, והאחווה הזו היא העיקר. החום שמהבהב בקהילה כמו בגחלת הוא החיות של היהדות, המהות החיה שבה. לא האות הכתובה בספר.

ומנקודת מבט זו פתחתי את ליבי לקהילה כשהייתי חרדי ומה שנכנס ללב לא היה חום ואהבה ואור אלא להיפך.

זה גורם להרבה אנשים, במיוחד עדיני נפש, שגדלו בחברה החרדית לבעיות שלפעמים ממש מאיימות על החיים, וגורמות לסבל נפשי עצום וממושך.

הרבה שנים ניסיתי למצוא פתרון לחידה הזו ולא מצאתי. הייתי כפרפר שנמשך ללהבה. מתקרב ונכווה, מתרחק ומרגיש בדידות וחושך, וחוזר חלילה.

 

הרב דוד רוב מסר את נפשו להתבונן בחידה הזו, זה ניכר מתוך דבריו שאלה השגות והתבוננות שבאו ממסירת נפש ויסורי נפש והרבה הרבה עמל עצום של התבוננות. הרבה כתבו על זה, אבל זה לא עניין שניתן לפתרון מתוך ישיבה נוחה על הכורסה והעלאת רעיונות בעלמא בשעת אחרי צהרים נעימה. לכן לא מצאתי מנוח לנפשי בכל מה שקראתי.  וכעת בדברים אלה של הרב רוב מצאתי הסתכלות שהרוותה את צמאוני והאירה לי. הסתכלות עמוקה ונוקבת ומדוייקת.

 

מפאת חשיבות הדברים להרבה אנשים שמהלכים בין הסעיפים כמוני ולפעמים קשה להם מאוד, ביקשתי רשות לפרסם כאן את דבריו.

.

המאמר עדיין לא עבר הגהה ועריכה סופיים.

אולי יש עניין לציין שהוא נולד חרדי וגם כעת אחרי חיפושים ומעברים בין קהילות הוא חי בקהילה חרדית ושומר תו"מ.

.

קישור למאמר

גרסת PDF:

%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%aa

 

גרסת DOC:

%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%aa

 

 

מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה "יסודות הדת החרדית" מאת הרב דוד רוב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על "יסודות הדת החרדית" מאת הרב דוד רוב

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שבוע טוב, אפשר מעט פרטים על הכותב ?

  2. nirstern הגיב:

    מישהו שאל אותי מה ההוכחה והביסוס לדברים האלה.
    לענ"ד אין טעם להרבות בהוכחות וביסוסים לדברים כאלה. כי הם דברים שנובעים מהתבוננות ולא מחשבון חיצוני.
    בעיון של התבוננות הדברים נראים לי אמיתיים, ובבחינת ניכרים דברי אמת.
    אחד מהראשונים כתב שחכם הוא מי שמודה על טעותו. והטעם נראה כי זה מוכיח שהוא מתבונן ביושר ובלב נקי ומבקש את האמת תהיה מה שתהיה, ולא רק לפי מה שהוא רוצה לראות.
    בדברים עיוניים היכולת להבחין בין אמת ללא אמת תלויה רק ביושר הלב. אין שום טעם לחשוב על מישהו שאומר שהאמת היא לא כמו שאני רואה שליבו לא ישר. אולי ליבי שלי הוא זה שלא ישר. אלה דברים שתלויים בלב וביראת שמיים וכל אחד יסתכל לתוך עצמו ויחשוב ויפשפש עד כמה באמת הוא סבור שליבו נקי, והרי על ליבם של אחרים איננו יכולים לשפוט כי האדם יראה לעיניים ורק הקב"ה רואה ללבב.

  3. מ. הגיב:

    ההנחה שמצב צבירתו המהותית של עם ישראל אינו נעוץ בשום גורם חיצוני אלא בגורם פנימי בלבד, זה מה שראוי היה להיות, אלא שבפועל הגלות של רוב רובן של קהילות ישראל בארצות פרימיטיביות במשך דורות רבים, בין אם בארצות מזרח אירופה בין אם בארצות ערב, גרמה במהלך הדורות להתרחקות כלל ישראל מרוחו היהודית המקורית, עד כדי שכחת לשון הקודש ואי לימוד מקרא ומשנה כראוי, ופירוש הההוראות הכלליות הנאצלות והמוסריות של התורה והנביאים וחז"ל בקטנות-מוחין של רוח דתית של ימי-הביניים המאפיינת את התושבים בארצות פרימיטיביות. הכתתיות, השמרנות הקיצונית, האדיקות והכפירה המכוננות ממסדים בערבוביה, הפוליטיזציה של הדת והיחס האלילי למדינה, ההיסחפות אחרי רצונות בינוניים של ההמונים, העדפת הגבורה והעושר על החכמה והזלזול בה, דעות קדומות ואמונות טפלות, חברה של אדונים ומשרתים, נבערות מדעת, אפליות גזעניות, יחס לא הגון לנשים וילדים, שנאת חנם לכל מי שאיננו לפי הנורמה החברתית גם אם היא מעוותת, כל אלה מאפיינים של ימי הביניים, שהמודרנה במידה רבה שבה אליהם. לדאבוננו, היהדות המסורתית, במקום לתקן את הדרוש תיקון מתוך ענוה ומחשבה ועמל ולהעמיד חזון אמתי לדורות הבאים, קפאה על שמריה בריאקציה חשוכה. תורה מביאה לענוה, ענוה להקשבה, הקשבה לאהבה, אזי דרך הטוב והישר תמצא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s