עוד שתי הערות המשך לרשימות הקודמות (בעניין מה שאיני מקיים חלק ממהלכות)

באגרות החזון איש חלק ב' יש דוגמה יפה מאוד לגבי דרך הלימוד בעיון של שכל עיוני ובהסתכלות על הצורה:

חזוא1

*

רבי ירוחם ליבוביץ' אמר שכמו שרש"י ותוספות מסודרים סביב הגמרא והם פירוש עליה ואי אפשר ללמוד אותם בפני עצמם, כך הגמרא היא פירוש על האדם והיא מסודרת סביב האדם ואי אפשר ללמוד אותה בלי זה.

האגרת חזון איש הזו היא דוגמה לזה. אם הגמרא מחלקת להלכה בין פציעת אגוזים בקורנס לבין לפצוע במיטה, אם לומדים כאילו הכל מתחיל מהגמרא, אין לזה שום ביאור.

אבל צורת האדם כך היא. כמו שיש לו שתי ידיים ולא שלוש ידיים, וכמו שדבש מתוק ערב לו ולענה מרה אינה ערבה לו, בלי נימוק, רק כי כך נברא וזו צורתו, כך שימוש פציעה בקורנס חביב לו ובמיטה מגונה עליו. כשהגמרא אומרת חילוק דין זה היא מציירת צורת האדם. מבארת שכך צורתו. ואם לא יודעים שהיא ביאור מה היא צורת אדם אין לה שום הבנה.

וזה מפתח לכל סוגיות הגמרא שכולן על דרך זו בלבד, וכל פירוש אחר הוא טעות.

ומזה יובן טעמי המצוות שבמורה נבוכים, שהן כולן סביב האדם, מציירות את מהותו.

*

*

אחרי הרשימות האחרונות כתבו אלי שאני כותב דברים מעניינים שנשמעים כמו דברי תורה, אבל לא ייתכן לקבל שום דבר ממי שלא מקיים את ההלכות שהוא אפיקורס ומין ואין ללמוד ממנו שום דבר.

*

הנה מי שכתב, האם הוא באמת מקיים כל דיני אמן יתומה וקטופה וחטופה ועניית קדושה ויהא שמיה רבה. והלכות הזכרת השם. אני מתכוון רק למה שמחוייבים בו מעיקר הדין. ואלה הרי הלכות מהכי חמורות.

האם כל פעם שהוא עובר בשטיבל ונשמעות ברכות או בכל מקום אחר הוא תמיד מקפיד?

אין שום אדם חרדי נורמלי מן היישוב שלאורך זמן באמת מקפיד על זה. גם גדולים כמו רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל ראיתי שלא מקפידים.

ולא מקבלים עליהם להתחזק בזה כי יודעים שלא יעמדו בזה לאורך זמן.

מי שמראש מתיר לעצמו כשיטה לכתחילה לעבור אפילו על הלכה אחת נקרא אפיקורס.

והרי כל החרדים וגדולי הדור בכללם יודעים שאינם מקיימים הלכות אלה ועוד הרבה פרטי הלכות כיו"ב, ולא עושים מאומה לגבי זה, האם הם כולם אפיקורסים?

הרי אין כאן פיקוח נפש, שום אדם לא ימות אם יתחיל לקיים את אלה, ועוד הרבה הרבה פרטי הלכות אחרים כיו"ב שהתרגלו הכל שלא לקיים.

מה שעושים זה שפשוט לא מתייחסים לשאלה הזו.

*

ההסבר האמיתי הוא שלא יכולים. למרות שלא ימותו אם יעשו כך.  ומה שלא יכולים לא נדונים עליו שאנוס רחמנא פטריה. אין כאן אפיקורסות כי זה בא מחוסר יכולת ולא מתוך דעה שלא לקיים וכדי לכפור ולסתור מה שכתוב ונמסר בתורה.

במקום לטאטא עניינים כאלה מתחת לשטיח ולהתעלם ולהיסרך בדרך של התעלמות והכחשה וממילא, בדקתי היטב את הסוגיא להגדיר מה גדרי אנוס ומה מוגדר על פי ההלכה שאי אפשר ומה הנימוקים בזה ומה רצון התורה בזה, וכל מה שאני עושה הוא רק לפי גדרי ההלכה בזה. וזה עדיף ממי שלא מקיים חלק ממהלכות בלי לדעת למה אינו מקיים וכששואלים אותו הוא משיב שבוודאי הוא מקיים את כל ההלכות כדקדוקן וזה שקר.

יש מאות ואלפים של הלכות שאני מקיים, וכמו שהסברתי באריכות ברשימות קודמות בנושא הזה, ויש מיעוטן שאינני יכול. וכך כל החרדים וגם הרבנים הגדולים עושים. כל מה שאינני מקיים שקול היטב ובדקדוק בפלס ההלכה, והכל הוא לפי מסקנת ההלכה בזה, וביארתי הרבה בזה ולא הכל אני יכול לכתוב. מה שאין כן אצל האחרים שאינם עוסקים בזה בגלוי ולא שוקלים את מה שאינם מקיימים בפלס הסוגיות וההלכה.

*

מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה הלכה, חומר וצורה, יהדות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על עוד שתי הערות המשך לרשימות הקודמות (בעניין מה שאיני מקיים חלק ממהלכות)

  1. nirstern הגיב:

    אני מתכוון לכתוב ביאור על פרק או שניים לדוגמא מחלק ב' של המורה נבוכים, להראות שכל שיטה של כת פילוסופים שהרמב"ם מתווכח איתה, היא שורש בכוחות הנפש של כל אדם. ובכולנו קיים השורש הנפשי הזה בציור מציאותנו מול עצמנו בעולם הפנימי שלנו, ומול העולם החיצוני ומול האל. והרמב"ם חושף את השורש ומראה את תיקונו ואיך ליישר אותו אל קו האמת להתחבר נכון לעצמו ולבורא. וכל שיטות הפילוסופים שהרמב"ם מביא הן ציור שלם של עולמות הקליפה המובאים בספרי קבלה, וכך צריך ללמוד אותן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s