עוד המשך – בהבנת טעמי המצוות של המורה נבוכים

אני עונה כאן על תגובתו האחרונה של עמי:

לעניין הביאור של המורה נבוכים במצוות בשר בחלב,

.

במורה הנבוכים חלק ג פרק מח כתב:

"ואמנם איסור בשר בחלב עם היותו מזון עב מאד בלא ספק ומוליד מלוי רב, אין רחוק אצלי שיש בו ריח עבודה זרה, אולי כך היו עושין בעבודה מעבודתיה או בחג מחגיהם, וממה שמחזק זה אצלי זכר התורה אותו שני פעמים, תחלת מה שצותה עליו עם מצות החג שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, כאלו אמר בעת חגיכם ובואכם לפני לא תבשל מה שתבשל שם על דרך פלוני כמו שהיו הם עושים, זהו הטעם החזק אצלי בענין, ואמנם לא ראיתי זה כתוב במה שראיתיה מספרי הצאב"ה."

.

רמב"ם הלכות דעות פרק ד:

"יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם, כגון הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה, והכמהין ופטריות והבשר המליח הישן, ויין מגתו, ותבשיל ששהא עד שנדף ריחו, וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר, הרי אלו לגוף כמו סם המות".

.

דגים מלוחים גדולים ישנים וכל כיו"ב אין זה שייך כלל להלכות מאכלות אסורות, ונראה פשוט שבשר רקוב ומקולקל מזיק לבריאות יותר מבשר בחלב, והרי יש הרבה חילונים שאוכלים בשר בחלב ולא ראינו שזה מזיק להם ובשר מקולקל רואים שמזיק מאוד. ובוודאי אין כוונת הרמב"ם שטעם בשר בחלב בגלל שזה מזיק לבריאות שאם כן היה לאסור יותר בשר מקולקל ודגים גדולים מלוחים ישנים וכו'.

.