מתוך מכתב, לגבי לסמוך עלי כפוסק הלכה

מתוך מכתב לצעיר ששאל אותי האם אפשר לסמוך על תשובה הלכתית שכתבתי, האם אני חרדי והאם יש עוד פוסקים שמסכימים עם זה.

– – –

…  אני מאמין לגמרי בקב"ה ובתורה שבע"פ ובדברי הפוסקים. ההסתכלות שלי שונה בהרבה דברים ממה שמקובל בציבור החרדי.

שאלו את החזון איש איך הוא פוסק בהלכה מסויימת נגד הלכה שנפסקה ברמב"ם ובשולחן ערוך ובמגן אברהם והתקבלה על ידי הכלל, והוא השיב שליבא דאינש אינש, הלב של אדם הוא האדם, ואם ליבו מרגיש שככה הוא רואה את הדברים הוא אנוס לחשוב ולומר שכך דעתו, אע"פ שבוודאי הוא לא חושב שהוא ראוי לחלוק על הרמב"ם והפוסקים הגדולים שאחריו שהסכימו עמו ועל מה שהתקבל בכלל ישראל ונהגו כן כהלכה פסוקה.

ולגבי שיעורין של תורה הוא כתב שאע"פ שאין לו ראיה ניצחת ליבו אונס אותו לומר שכל השיעור והוא מוכן גם להתיר אשת איש מכח זה.

ובמקום אחר כתב שהשכל של אדם הוא המלאך שמקשר אותו עם בוראו ולכן הוא חייב להיות נאמן לו ולא לבטל אותו גם לא נגד סמכות חשובה.

הסבא מקעלם כתב שיותר נכון להיות נאמן לשכלו ולטעות מאשר לשמוע לדעת אחרים ולהיות צודק. לטעות בהקשר דבריו הכוונה טעות לגמרי ולצאת לכפירה או מינות ח"ו או דברים מעין אלה. כי מי שנאמן לשכלו וחושב הוא אדם, ומי שלא משתמש בשכלו ולא נאמן לו ועושה רק מה שאומרים לו הוא מוחק מעצמו את צלם אלוהים ואינו אדם כלל אלא הוא כבהמה ואין ערך לכך שהוא הולך בדרך כשרה ואינו טועה.

הוא הביא משל שאם הילד אוכל מהעוגה בלי רשות האמא כועסת עליו. ואם תרנגול עושה ככה האמא מצטערת אבל לא כועסת על התרנגול כי אין בו דעת וממילא גם לא בחירה. לכאורה מכיוון שיש תמיד רק כעס על הילד ואין אף פעם כעס על התרנגול, האם נאמר שהאמא רוצה שהבן שלה ייהפך לתרנגול?

כך גם הקב"ה שהוא אבא שלנו נתן לנו שכל והוא אוהב אותנו כמו שאנחנו גם אם אנחנו יכולים לטעות ואינו רוצה שנהיה כבהמה שעושה כל מה שאומרים לה בלי לחשוב בעצמה.

ומה שנצטוינו לשמוע לחכמים הכוונה להקשיב להם בכבוד רב מאוד ובענווה רבה מאוד ולהתייגע מאוד מאוד להבין את דבריהם מתוך ידיעה שדבריהם נאמרו מתוך חכמה עצומה וטהורה, ואז נגיע להבין את דבריהם לראות בשכל העצי שלנו שהם צדקו. אבל אם אחרי כל העמל הגדול השכל העצמי שלנו מרגיש שהוא הגיע לבהירות בעניין והוא רואה משהו אחר ממה שהחכמים אמרו, אז אסור לקבל את דבריהם.

מה שאומרים שצריך לשמוע לחכמים על ימין שהוא שמאל, זה אינו נכון. המעיין בסוגיא יראה שזה לא נפסק להלכה, וגם זה נאמר רק על סנהדרין גדולה ורק לגבי דברים מסויימים, ובתשובות כתבתי על זה והבאתי את הסוגיא ורואים ברור שהאמרה הנהוגה בישיבות ובחסידויות בעניין הזה מסולפת.

במשך השנים שלמדתי תורה הגעתי ברוך ה' למצב שאני מרגיש שהלימוד גורם לי להבין דברים שאני מרגיש בהירות לגביהם, ואם הדברים האלה לפעמים לא מתאימים למה שמקובל בציבור החרדי אני אנוס להישאר נאמן לליבי.

לכן גם כשאני כותב תשובה הלכתית אינני רוצה שמישהו יסמוך על זה כי מי שכתב את זה הוא רב או מוסמך או חרדי וירא שמיים או שיש לו הסכמות חשובות וכל כיו"ב. אני רק מעורר על המקורות והלמדנות שראיתי בעניין הזה, ומי שמתעניין בזה יכול לקבל תועלת מהדברים האלה לגבי המחשבה העצמית שלו ויחליט לעצמו על אחריותו שלו ולפי דעתו שלו. ואם הוא דווקא רוצה לשאול ולסמוך על מישהו, אז שישאל בעניין הזה את רבותיו ולא אותי. אינני רוצה להשיב על שום שאלה שבה השואל רוצה לעשות לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שהוא בעצמו חושב.

כך שאינני יכול להקל עליך ולעזור לך בזה. לכל אדם יש את דעתו ואת הבחירה שלו והאחריות שלו על מעשיו, ואני משאיר לך לבדך את ההחלטה והאחריות מה לעשות לגבי הנושא שכתבתי עליו.

מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה יהדות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s