מתוך מכתב לידיד הומוסקסואל דתי ירא שמיים ומדקדק בהלכות

לגבי השאלה ההלכתית, אתה מאוד למדן והניתוח שלך מדוייק וחכם. אבל לדעתי יש בעיה בגישה שלך להלכה, והיא שאתה מסתכל על דברים "בזכוכית מגדלת", בלי להתחשב בפורופורציות בצורה נכונה.

ברור שבהלכה הכל דברי אלוקים חיים ואי אפשר לזלזל בשום פרט ולו הקטן ביותר ויש אזהרה מיוחדת על מצוות שאדם דש בעקביו.

אבל עדיין….     בצעירותי ניגשתי לרב אלישיב עם הרבה שאלות כאלה. למשל שאלתי ששכן שלי מקבל בדואר עיתון חילוני האם יש לי חובה להוכיח אותו על זה, וכו' וכו' המון שאלות של דיקדוקי הלכה. והוא תמיד ענה לי שאני יותר מדי יורד לפרטי פרטים ולא לוקח דברים בפרפורציה.

הכרתי באופן אישי מקרוב אברך שהיה חוזר כמה פעמים על קריאת שמע כי הרגיש שהוא הבליע אותיות מסויימות, וגם חזר כמה םעמים על נטילת ידיים כי הרגיש שהיה מקום קטן ביד שלא נגעו בו מים. הוא ניגש לרב אלישיב והרב אמר לו 40 יום לא לומר קריאת שמע בכלל. הרב פשוט חשב שזה גם כלול במצוות "
וחי בהם", להתרגל להתייחס להלכה כמשהו שהוא זורם ביחד עם החיים ומפרה ומעשיר אותם, ואל כמשהו שמגביל ומצמצם את החיים. וכיוון שזה שייך לעניין של "וחי בהם" זה דוחה גם קריאת שמע מדאורייתא.

הרב אלישיב אמר לי שאם אשתי היולדת נסעה לבית חולים בשבת ביחד עם אמא שלה, מותר לי לנסוע לבית חולים לבדי במכונית בשבת, רק כי חשוב לאשה נפשית לדעת שגם אני נמצא בבית החולים, אפילו אם אני רק מחכה שם בחדר ההמתנה. כי "וחי בהם" זה לא רק על מוות פיזי ממש אלא על כל עניין שקשור לחיותו של האדם וגם לחיות הנפשית.

ההלכה באה לרפא את האדם ולעשותו חי ובריא מבחינה רוחנית ונפשית וגם גופנית. וזה דומה קצת לרופא. למשל אם אדם שוקל 300 קילו וזה ממש לא חיים בשבילו. והוא רוצה לעשות דיאטה. והרופא אומר שיש מחקר כלשהו שהוכיח שחשוב כמות גדולה של שומנים מסוגים שונים כדי שפעילות המוח תהיה אופטימלית ולהקטין את הסיכוי לסרטן הבלוטות. וחשוב הרבה סוכר כי זה עוזר לפעילת הכבד. ולא כדאי להימנע מלחם כי יש בו סיבים תזונתיים חשובים וויטמין בי 6, וחשוב הרבה תפוחי אדמה כי יש בהם חומצה פנטוטנית, וככה עוד ועוד ועוד פרטים אינסופיים שכל אחד מהם נכון כשלעצמו וראוי כלשעצמו להתייחסות רצינית, אבל בעצם מונעים מהאדם לעשות דיאטה מרוב שהם מצמצמים את האפשרויות ומגדילים את כמויות האינפורמציה שצריך לחשב ולהתחשב בה וללכת בין אינספור שיקולים שונים. והאדם מפסיד מזה דבר שמבחינה רפואית הרבה הרבה יורת חשוב מכל השיקולים האלה והוא פשוט להרזות.

כך גם אצלך, לחיות עם בן זוג, לאהוב, זה דבר כל כך עיקרי לחיות של האדם וגם מבחינה תורנית ואהבת לרעך זה כל התורה ואהבה זה שם הבורא בגילוי הכי מגולה וגבוה לפי האר"י וכו', וכל מיני קל וחומר של אחרונים שזה רחוק מלהיות כלול בעיקר הדין של חז"ל והגמרא, זה פשוט לא עומד בפרופורציה.

.

.

כל העניין כאן דורש החלטה אמיצה מאוד. ברור שחיים משותפים של זוג הומוסקסואלי, לחיות בבית אחד וכו' כמו זוג, גם בלי משכב זכר, זה דבר שנוגד לגמרי את כל המוסכמות המקובלת בהווי היהודי. וברור שרבנים לא התייחסו לזה כאפשרות שאפשר לקבל. גם אם לא יהיה מי שיכול לחלוק על כך שמעיקר דין הגמרא אין בזה איסור, עדיין ברור לי שכמעט כל מי שמגדיר את עצמו דתי לא יקבל את זה כלל וירצה לזרוק על זה אבנים ויהיה לו פשוט לגמרי שזה נגד ההלכה והדת והיהדות וכו'. מתחת להווי התורני של החברה היהודית צמחו הומופוביה ושוביניזם כלפי נשים ועמים אחרים וגזענות כלפי עדות המזרח והתנשאות על חוזרים בתשובה ובכלל ענייני ייחוס ומעמד וכו' וכו'. כמו ברוב החברות השמרניות הסגורות.

ברור גם שהחשיבה של הפוסקים האחרונים לא ראתה מקום לזה ולכן בוודאי אפשר למצוא בדבריהם דיוקים והמלצות והתבטאויות שפיהם יש עם זה בעיה. לא מדובר כאן על גלאט לכתחילה למהדרין מן המהדרין לכולי עלמא לפי מנהג הקהילות וברוח ישראל סבא.

מדובר על פריצת דרך חדשה, על הליכה על הקצה. כי מונח כאן על כף המאזניים חיי נפש. עגונה לפי ההלכה זה דבר נורא וקרוב לפיקוח נפש וכמה רחמים ריחמו על עגונות והקילו להתיר עגונות בהיתרים מפליגים מאוד שברור שחלק מהם הם כל כך קיצוניים ולא מתקבלים על הדעת שבעצם מתירים כאן איסור אשת איש דאורייתא בלי בסיס ממשי. וכל כך החמירו בכל המקומות באיסור אשת איש חומרות על גבי חומרות והרחקות וזהירויות בדיקדוקי גיטין. וכשזה מגיע לעגונה נשכחו כל החומרות ואדרבה מקילים קולות קיצוניות מאוד שתסמרנה שערות ראש, והרבנים מתחרים מי כוחו להקל ולהתיר יותר, וכל הגדול מחברו מתיר ומקל יותר בחשש איסור אשת איש החמור. וכל זה כי התורה היא תורת חיים ועגונה זה בכלל פיקוח נפש להתיר אותה כי בעגינותה אין לה חיים, ורק מכח היתר פיקוח נפש שדוחה איסורים יכלו הפוסקים עד כדי כך להתיר עגונות בלי בסיס ממשי.

ואכשר דרא וכבר אין מקום להתעלם מציבור קדוש וגדול של הומוסקסואלים וצער עגינותם, וגם הם בכלל עגונות, ונכון ללכת נגד הזרם ולזעוק על זה ולכלול את זה בכלל עניין עגונות ולחפש את צד ההיתר והקולא כי היא תורת חיים. וכל שמעיקר דין הגמרא מותר יש להתיר ולא לחשוש לדיקדוקי חומרות שאינן מעיקר הדין ממש, ובעיקר הדין עצמו יש לסמוך על המקילים ולחזר אחר כחא דהיתרא, כי אין דמם של ההומוסקסואלים סמוק פחות מדמן של העגונות שאצלן סמכו על כל מי שמיקל ומפרש לקולא גם בפירושים דחוקים מאוד. וזכות עצומה היא ביד מי שמוסר נפשו לתקן את העניין הזה ולבנות את החורבה הזו ולהעמיד את מה שנשכח והוזנח ולמחות את הקטרוג מדמעותיהן של כל אותן נפשות כשרות אומללות שמנודות מהכלל ונמקות בעגינותן מבלי שאיש שם אל לבו ומרחם.

אם העניין הזה ברור וההחלטה אמיצה והדעת יציבהנושלמה, אז כבר אין מקום לחשוש ולהילחץ מכל דיוק קל באחרונים.

לגבי היתר לרווקה ללדת שרצו לאסור כי הוולד יסבול מחסרון אב, אין כאן מקום להאריך, זה לא תלוי במחקר שהבאת. לעניות דעתי מה שהבאת זה דברים תמוהים ומופרכים מאוד ואין להם שחר. לפי זה עני אסור לו ללדת כי פשוט שהוולד יסבול מהעוני. ולנכה גם יהיה אסור ללדת כי ברור שבן לנכה מרותק למיטתו סובל, או מי שהוא גמד וילדיו גם ידוע שיהיו כאלה ייאסר עליו להוליד, או עיוור או חרש שלדברי הרופאים זה עובר בתורשה, וכן הלאה. וכי כשהיו אבותינו עבדים במצריים נאסר עליהם להוליד כי הילדים יהיו עבדים ויושלכו ליאור? ויהודה הרי בא על תמר באקראי בידיעה שהיא יכולה להתעבר והוא לא יהיה אב לולד ועוד הרבה כיו"ב.

פשוט לחלוטין שזה מותר לגמרי ואין בעולם שום פוסק ממשי שיאסור ואין שום דין ולא כתוב בחז"ל ובשום ראשון שום צד איסור בזה. זו עוד דוגמה שדעות שמרניות חשוכות שאין שום שייכות בינן לבין ההלכה והתורה מתגנבות בתוך דברי רבנים בני זמננו בתערובת אסורה ורעילה עם דברי התורה.

כל טוב והרבה נחת ושמחה

מודעות פרסומת

אודות nirstern

https://nirstern.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מתוך מכתב לידיד הומוסקסואל דתי ירא שמיים ומדקדק בהלכות

  1. ישראל הגיב:

    האם באופן כזה קשה של עיגון יש להתיר ע"י קונדום מדין שינוי או כרכו בסיב?

  2. nirstern הגיב:

    שינוי בפשטות לא שייך כאן ולא ידוע לי דעה או מקור ששייך בזה שינוי, וגם לו היה יש בזה איסור מדרבנן מעיקר הדין ולא שייך להתיר.

    מדין כרכו בסיב יש אחרונים חשובים שפוסקים שאין זו ביאה כלל וגם מדרבנן לא אסרו. ומדין קרבה לעריות יש להקל בזכר. ובעיקר בקונדום שהזרע לא נכנס ואין ראוי להזרעה ואין מגע. ולפ"ז יש צד להקל. ואם השואל ירצה לסמוך על זה אי אפשר למחות כי יש דעות כאלה של פוסקים חשובים (בספר משפטים ישרים מרבי רפאל בירדוגו העלה בספק לגבי סיב ומשמע שבקונדום סובר שבודאי אין זו ביאה, והוא פוסק חשוב מאוד וגדול בדורו וקדמון).
    אני כשלעצמי לפי ענ"ד גם בקונדום נחשב בוודאי ביאה גמורה ואין בזה צד קולא גם לא במקום עיגון וצער ודחק, ולא צדקו אותם אחרונים. אבל אני קורא לשואל לברר וללמוד בעצמו או לשאול רב ואם יראה שיש ממש בדברי המקילים למה שלא יסמוך על זה.

    ראיית המהרש"ם להחמיר מכך שעדים שראו בעילה כשהם דבוקים כדרך המנאפים חייב מיתה, אע"פ שאולי היה שם מוך או סיב, זו אינה ראיה כלל שוודאי כח העדות משום שמחזיקים שהיתה ביאה רגילה ובתלמוד מוסבר תחילת בבא מציעא הארכתי בזה הרבה בעניין עדות ראייה שמכח החזקה נחשב שראה בעיניו מה שמוחזק כיוון שאין דרך לבעול במוך או סיב מוחזק שראה בעילה כפי הדרך ע"פ רוב וזה פשוט לגמרי אצלי ויעו"ש.
    וגם שאר ראיותיו שם קלושות ולא מכח דבריו אני סובר להחמיר ולכן גם אין להכריע לחומרא מכח דבריו וחשיבותו כפוסק הדור בדורו (ומה שאני בעצמי סובר לחומרא בוודאי אינו סיבה להחמיר בגלל זה).

    גם בספר החשוב הזה כתב להקל שבקונדום אין זו ביאה כלל:
    http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39121&st=&pgnum=490

    משפטים ישרים ח"א שצ"ז. מהרש"ם ח"ו קצ"ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s